הקאסט המקורי של המחזה שהשתבש חוזר למחזות פי שניים - רק לשבועיים

הצוות המקורי של ההצגה שהולכת לאיבוד מתאחד לשבועיים בלבד. לאחר שנחו שבע שנים, כנראה יהיו גרועים מתמיד.

הצוות המקורי של ההצגה שהולכת לאיבוד. צילום: ריץ' סאות'גייט

הצוות המקורי של ההצגה שהולכת לאיבוד מגלם מחדש את התפקידים לשבועיים כחלק מהסיבוב הנוכחי בבריטניה, 10 שנים לאחר שצילמו לראשונה את ההצגה ב-The Old Red Lion Pub Theatre.

הצוות המקורי מ-2012, רוב פאלקונר (טרבור), דייב הרן (מקס), הנרי לואיס (רוברט), צ'ארלי ראסל (סנדרה), ג'ונתן סייר (דניס), הנרי שילדס (כריס), גרג טנהיל (ג'ונתן) וננסי זמיט (אנני) מתאחדים כדי להופיע ב-ההצגה שהולכת לאיבוד לקהל הבריטי לראשונה מזה יותר מחמש שנים, מציגים באופרה האוס מאנצ'סטר Opera House Manchester, 30 במאי – 4 ביוני 2022, ובתיאטרון רויאל ניוקאסל Theatre Royal Newcastle, 6 – 11 ביוני 2022.

https://youtu.be/YSt08zCWfso

ההצגה שהולכת לאיבוד בסיבוב החמישי שלה בבריטניה, רצה עד ה-21 באוגוסט, וממשיכה לחבל את דרכה השנה השמינית בווסט אנד, כרגע במכירת כרטיסים עד אפריל 2023. בשנה שעברה היא הפכה להצגה שרצה הכי הרבה זמן ב-תיאטרון הדוכסית (מאז שהתיאטרון נפתח ב-1929), והיא הקומדיה שרצה הכי הרבה זמן בווסט אנד. ג'ונתן סייר אמר היום, ״אנחנו מתרגשים לחזור להופיע ב'ההצגה שהולכת לאיבוד'. זו הצגה מיוחדת מאוד עבור כולנו ואנחנו פשוט לא יכולים לחכות להופיע שוב ולהצחיק אנשים בערים מדהימות!״

https://youtu.be/YSt08zCWfso

קני ווקס הגיב, ״אני רק מרחם על כולם - במיוחד על הקהל״. זכתה בפרס אוליבייה ב-2015 לקומדיה החדשה הטובה ביותר ובפרס טוני להעברה לברודוויי, ההצגה שהולכת לאיבוד ממשיכה לשעשע קהלים בווסט אנד, אוף ברודוויי וברחבי העולם. ההצלחה של ההצגה היא עדות לעבודה הקשה והנחישות של קבוצה של בוגרי בית ספר לדרמה שהפכו לחברים, הקימו חברה בשם ׳מיסצ'יף׳ ויצרו גוף עבודה יוצא דופן. ההצגה שהולכת לאיבוד לא מראה סימנים של האטה מאז ההופעה הראשונה שלה ב-The Old Red Lion ב-2012 עם רק ארבעה צופים משלמים. מאז היא הוצגה לקהל של מעל שני מיליון וכעת יש לה הפקות ביותר מ-30 מדינות.

ג'ונתן סייר, הנרי לואיס, דייב הרן, גרג טנהיל וצ'ארלי ראסל. צילום: אלאסטייר מיור ההצגה שהולכת לאיבוד נכתבה במשותף על ידי חברי חברת Mischief הנרי לואיס, ג'ונתן סייר והנרי שילדס ומבויימת על ידי מארק בל, עם עיצוב הבמה של נייג'ל הוק, תלבושות של רוברטו סוראס, תאורה של ריק מאונטג'וי, מוזיקה מקורית של רוב פאלקונר, עיצוב הקול של אנדי ג'ונסון, הבמאי השותף הוא שון טרנר והבמאי תושב היא איימי מילברן וההפקה בווסט אנד נעשית על ידי קני ווקס בע"מ ו-Stage Presence בע"מ.

קרא גם על הופעת סיבוב ה-UK של ההצגה שהולכת לאיבוד