זכרונה של דיים גיליאן לין

דאם גיליאן לין

דאם גיליאן לין DBE הייתה בלרינה, כוריאוגרפית, שחקנית, במאית ורקדנית ידועה. היא נולדה בברומלי, לונדון ב-20 בפברואר 1926. כשרונה של גיליאן לריקוד התגלה על ידי רופא. היא התקשתה בבית הספר, ולכן אמה לקחה אותה לרופא והסבירה על אי השקט שלה וחוסר הריכוז. לאחר ששמע את כל שאמרה האם, הרופא אמר ללין שהוא צריך לשוחח עם אמה בפרטיות למשך רגע. הוא הפעיל את הרדיו ויצא מהחדר. הוא עידד את אמה של לין להסתכל עליה, כאשר רקדה לפי הרדיו. הרופא ציין שהיא רקדנית, והמליץ לאם לקחת את לין לבית ספר לריקוד.

האמנותיות של גיליאן הובילה לקריירה מגוונת שאין לה מתחרים ברבים מבני דורה. כשרונה הכוריאוגרפי הביא אותה לתרום למופעים משני צדי האוקיינוס האטלנטי עם חלק מהשמות הגדולים ביותר בעולם התיאטרון.

https://www.youtube.com/watch?v=w6Awhqbbnb0

פריצת הדרך שלה הגיעה כאשר הגתה, ביימה וכיכבה ב'Collages' בפסטיבל אדינבורו ב-1963, שעליו כלל מוזיקה מאת דאדלי מור. המפיק החזק ביותר בברודוויי, דייוויד מריק, התרשם מהסגנון החדשני שלה והזמין אותה לביים את המספרים המוזיקליים עבור 'The Roar Of The Greasepaint The Smell Of The Crowd' ב-1965. הקריירה שלה הביאה אותה לעבוד על יותר מ-60 מופעים בווסט אנד או על ברודוויי.

במהלך הקריירה שלה גיליאן עבדה עם כמה מהשמות הגדולים בתעשייה על כמה מהמופעים הגדולים של התקופה, אך היא תיזכר לנצח בזכות עבודתה על שני המחזות המוזיקליים הארוכים ביותר בעולם: 'Cats' של אנדרו לויד ובר ופנטום האופרה.

https://www.youtube.com/watch?v=F9qjdQsGqzA&feature=youtu.be

'Cats' היה מחזמר שלא רק הביא את הריקוד החדשני למרכז הבמה של מחזות הזמר הבריטיים, אלא גם עזר, יחד עם 'A Chorus Line', להחיות את ברודוויי המתדלדל. מעטים מבינים כמה קרוב היה ברודוויי לשוליים, אך כזה היה ההצלחה של 'Cats' ולאחר מכן 'פנטום האופרה', שמחשבה על ברודוויי ללא תיאטרון אינה ניתנת לדמיון.

כוריאוגרפית הרקדנים לעיתים תוארה כפרועה, שובבה ומלאת חן ואהבנו אותה על כך. אני בספק שנעשתה קריאה מפורטת של האמנים המוכשרים שהופיעו ב'Cats' בזמן כל אחת מהגלגולים העולמיים הרבים שלו, אך המורשת של עבודתה על המופע הזה לבד אינה ניתנת להערכה.

https://www.youtube.com/watch?v=C43EIeDG9oU

לאחרונה, תיאטרון ניו לונדון עבר שינוי שם לתיאטרון גיליאן לין זו הפעם הראשונה שתיאטרון בווסט אנד נקרא על שם אישה שאינה ממשפחת המלוכה.

לאחר מותה, מדיה חברתית ראתה מחוות נפלאות. אנדרו לויד ובר צייץ, "להתראות גילי היקרה, שלושה דורות של מחזות מוזיקליים בריטיים חבים לך כל כך הרבה". בפייסבוק, יוצרים ומבצעים זכרו את גיליאן. מיץ' סבסטיאן כתב, "אין לי מילים... כל מי שזכה לבלות בחדר חזרות עם גילי יבין. היא הייתה כוח טבע - אינטנסיבית, מהממת, כוח מלא הסקס ויצירתיות." אנתוני קריווולו מברודוויי פרסם, "היא הייתה אהובה על כל כך הרבה אנשים ונגעה בכולנו. תחפש את "מעוררת השראה" במילון, תמצא עוד תמונות של "גילי" שם."

גיליאן הלכה לעולמה אתמול (1 ביולי 2018) בתיאטרון פרינסס גרייס בלונדון. התיאטראות בווסט אנד של לונדון יעומעמו את אורותיהם הערב לזכרה.