מאז 1999

חדשות וביקורות אמינות

26

שנים

הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

כרטיסים רשמיים

בחרו את המושבים שלכם

מאז 1999

חדשות וביקורות אמינות

26

שנים

הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

כרטיסים רשמיים

בחרו את המושבים שלכם

  • מאז 1999

    חדשות וביקורות אמינות

  • 26

    שנים

    הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

  • כרטיסים רשמיים

  • בחרו את המושבים שלכם

סקירה: כל מה שרצינו היה הכל, תיאטרון Bush ✭✭✭✭

פורסם ב

21 בנובמבר 2018

מאת

ג'ניפר כריסטי

ג'ניפר כריסטי מבקרת את 'כל מה שרצינו היה הכל' מאת ג'יימס פרואר ולוק בארנס, כעת מוצג בתיאטרון בוש.

החברה מ'כל מה שרצינו היה הכל'. צילום: הלן מארי כל מה שרצינו היה הכל תיאטרון בוש

17 בנובמבר 2018

4 כוכבים

הזמינו עכשיו כל מה שרצינו היה הכל מתרחש לאורך שלושה עשורים, מבריטניה של 1997 ועד לבריטניה של הברקזיט העכשווית. עם מוזיקה מאת ג'יימס פרואר, שהוא גם המנהל המוזיקלי, ונכתב בידי לוק בארנס. זה כעת בתיאטרון בוש לאחר עונה מבוקשת ועתירת פרסים בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו בשנת 2017. 'תיאטרון גיג' הוא המונח לעירוב חדש של סיפורת. פרואר אומר: תפקיד המוזיקה הוא לסייע בתקשורת הסיפור, להרגיש את הקהל בצורה שמילים לפעמים לא יכולות וליצור את האווירה של מופע. היא מגדירה את העידן שבו כל משחק מתרחש ומשמשת כמצווה, מביטה ונכנסת בקיר הבמה שלנו.

מרק גרהם ב'כל מה שרצינו היה הכל'. צילום: הלן מארי

הרעיון הוא שהמוזיקה והסיפור לא יכולים להתקיים בנפרד. העירוב עובד והמוזיקה והנרטיב יחד מגדירים בבירור את קו הזמן של המופע ובונים מתח בקשת סיפוק ובקצב מהיר.

הסיפור עוסק ביחסים בין אם ובנה ממשפחה אחת ואב ובתו ממשפחה אחרת. הם נפגשים אך פונים לדרכים נפרדות. זה מרתק לראות את השינויים כאשר הילד הופך לנער ואז למבוגר. ההורה נמוג בחשיבות כח שהילדים צומחים. מה שמדהים הוא ההורות של שנות ה-90 עם הצהרות וציפיות שמתסיסות תחושת עוול באונם. הם לא יכלו אמנם להשיג את כל מה שרצו והבינו שהם לא היו מיוחדים כפי שסיפרו להם. הכעס האמיתי של הדור הזה בן ה-30 הוא שהם ירשו עולם שהוריהם קלקלו.

ג'יימס סטיינר וג'יימס פרואר ב'כל מה שרצינו היה הכל'. צילום: הלן מארי

למרות שזהו מראה קודר, ישנם רגעים קלים והאווירה של המופע מרככת את הקצוות של המציאות הקשה בזמן שהיא מתפרסמת לכולם.

הביצועים כולם מוצקים. כל חבר בקסטה האנסמבל מכסה לפחות דמות אחת בזמן שהם שרים ומנגנים במגוון כלים.  מרק גרהם הוא לרוב הרשמקול, מנחה גשרים בין הסצנות ומחיה את הקהל בברק. נראה שהוא מחזיק את המיתרים של הכל.

בריוני דייויס וג'וש מארי ב'כל מה שרצינו היה הכל'. צילום: הלן מארי

ההערה השלילית היחידה בביצוע הייתה תפקיד האסטרואיד. היה קשה למקם את תפקיד זה בנרטיב במיוחד מפני שרוב מילות הזמרה כאן נבלעו ברעש חשמלי לבן.

כל מה שרצינו היה הכל הוא נסיעה של 75 דקות ברכבת מהירה. התוכן הוא תובנה בתוך מערבולת נעימה של צבע, אור ולרוב המוזיקה.

עד 24 בנובמבר

אתר תיאטרון בוש

 

קבלו את המיטב מתיאטרון בריטי ישירות לתיבת הדואר שלכם

היו הראשונים להגיע לכרטיסים הטובים ביותר, הצעות בלעדיות וחדשות אחרונות מווסט אנד.

אתם יכולים לבטל את המנוי בכל עת. מדיניות פרטיות

עקבו אחרינו