ביקורת: Wasted, תיאטרון סאות'וורק ✭✭✭

אלקסה טרי סוקרת את 'Wasted', מחזמר רוקנרול חדש על משפחת ברונטה המוצג כעת ב-Southwark Playhouse.

מולי לינץ', נטשה בארנס, מת'יו ג'ייקובס ושיבאן אתואל ב'Wasted'. צילום: הלן מייבנקס Wasted

Southwark Playhouse

12 בספטמבר 2018

3 כוכבים

הזמינו כרטיסים עכשיו

אם אתם מחפשים תיאור קלאסי של חיי האחים ברונטה המפורסמים, מותאם למכור כמו ספר מדי מיילס ובון, 'Wasted' של קרל מילר וכריסטופר אש הוא לא זה - וגם לא אמור להיות. מחזמר הרוק החדש בלונדון הוא חגיגה מרעננת, גם אם ארוכה בצורה קשה, של גיוון והלא-קונבנציונלי - גישה שהפכה את שארלוט (נטשה בארנס), אמילי (שיבאן אתואל), אן (מולי לינץ') וברנוול ברונטה (מת'יו ג'ייקובס מורגן) למורדים ונחושים בתולדות ההיסטוריה האנגלית.

נטשה בארנס ב'Wasted'. צילום: הלן מייבנקס

זה היה במהלך ילדותם ב-Haworth שם גילו הברונטות את אהבתם לסיפור סיפורים. עם זאת, מבלי שהיו ילדים של משפחה עשירה, גדל המשמעות הייתה שהיה להם אחריות להתפרנס. למרות החובות והדעות הקדומות, היצירתיות שלהם לא נבלמה ובחוויותיהם של לב שבור, התמכרות וכמעט עוני, האידאולוגיה הוכחשה בזמן שכתבו ופרסמו את 'ג'יין אייר', 'זולגות גבהים' ו'אגנס גריי' תחת שמות עט גבריים. מילר ואש, כותבי 'Wasted', אומרים שהם יצרו 'רוקומנטרי' כיומשום כבוד לחדשניות ומתוחכמות של הברונטות.

מולי לינץ', נטשה בארנס, שיבאן אתואל ומת'יו ג'ייקובס-מורגן ב'Wasted'. צילום: הלן מייבנקס

'Wasted' חדור ברוקנרול שמתאים בצורה מושלמת עם הנושאים הבסיסיים שהוא נושא. הבמה היא סט קטן של לוחות עץ לתוכם הדמויות מחברות מיקרופונים מחוברים אשר הופכים באופן חכם מאוחר יותר לאביזרים. שולחנות כתיבה הם תיבות נשיאת כלי נגינה, מערכת הגברה הופכת לכלב המחמד, והאחיות נראות משפריצות את הבמה בדפים המייצגים את הדפים של ספריהן. הגארב האותנטי של ליביי טוד מהמאה ה-19 מחובר בנישואים מספקים אוקסימורוניים עם תסרוקות עכשוויות ולכה שחוקה. העיצוב בכללותו, לפעמים, יש לו מהות של 'Spring Awakening' ולחיים עם הדמויות שמקיימות אינטראקציה ומנענעות ראש עם הלהקה (קאט באקס, איזבל טורס, נתן גרגורי וג'ו בנקר) זה כמעט מרגיש כאילו אתה בהופעת רוק.

שיבאן אתואל, מולי לינץ' ונטשה בארנס ב'Wasted'. צילום: הלן מייבנקס

ישנם רגעים שבהם המוזיקה מרגישה זורמת ובלתי אחידה. למרות שאש ומילר יצרו מספר שירים יפיפיים (בוולט לבן, בעוד חמש שנים ורעיה יוצאת דופן במיוחד היו מועדפים אישיים), אחרים נראים לא נחוצים. עם פסקול הכולל 27 מספרים, יש מקום לחיתוך חסר רחמים. ובכל זאת, 'Wasted' הוא פרויקט מרגש ומאתגר לזמרת והוא בהחלט שם את הזרקור על הגמישות של מולי לינץ' כשהיא מציגה הן סופרן קלאסי קריספי והרכב רוק עכשווי. נטשה בארנס היא ליהוק בלתי רגיל עם רעננות עכשווית ונראית כהגרסה עוצרת נשימה ואמינה לחלוטין של שארלוט ברונטה. אמילי של שיבאן אתואל היא אמו מכשפה מגולגלת עיניים שזה, לי, קצת יותר מדי אינטנסיבי וסטראוטיפי לפעמים, עם זאת, היא הפרי של הרבה מהרגעים הקומיים.

עם כגון 'שש' כרגע על התצוגה בתיאטרון האמנויות ו'ליזי' שיצא לאור ב-2017, 'Wasted' מתאים היטב למגמת הווסט אנד הנוכחית. עם זאת, עבורי, זה כמו להקמת סקווטש המדולל יתר על המידה: כל הטעמים והשיק לטפל הזוכה במשהו טעים ישנם, אבל האגרוף האמיתי מוחלש. עם קצת ארגון מחדש ועריכה אמיצה, המאבק מעורר ההשראה של הברונטות יוכל לפרוץ בטעם. כלומר ברגע שלמדתי על הכרזה האחרונה שמרי פופינס תחזור לתיאטרון פרינס אדוארד בשנה הבאה, לא הרבה אחרי שסיור ההופעות בבריטניה הסתיים, לא יכולתי לעצור את מחשבותיי:'שוב פעם?', אפילו ש'כן, אנחנו אוהבים את מרי', עלינו להמשיך לעודד, לטפח ולחבק את התיאטרון המוסיקלי החדש ו'Wasted' לפחות נותנת לנו הזדמנות לכך. תפסו את 'Wasted' בSouthwark Playhouse עד ה-6 באוקטובר 2018.

הזמינו כרטיסים ל--Wasted עכשיו