ביקורת: חיראייאת, תיאטרון סוהו ✭✭✭✭

צילום: חורחה ליזאלדה חיראיית'

18 מרץ 2015

תיאטרון סוהו למעלה

4 כוכבים

נסקר על ידי ג'יימס גארדן

אי אפשר שלא להרגיש נהדר כשעוזבים את חיראיית', שמופיע כעת לזמן מוגבל בתיאטרון סוהו למעלה. היצירה, שנוצרה על ידי הכוכבים בדוג ג'יימס ג'ונס, מקס מקינטוש, והבמאי ג'סי בריטון, היא הסיפור המוכר מדי של "נערה עוזבת את הבית עבור העיר הגדולה, עם כוונות גדולות וחלום. התפתחות וצחוק מתרחשים." על חיראיית' אפשר להאשים בהירהורים יתר על המידה, היא אף מודה לפעמים בפינוק עצמי, אך היא יותר מאשר מצילה את עצמה עם רוחה הוולשית המופלאה והבלתי ניתנת לשבירה, הגאונות הקומית, והליבה האמיתית שלה. ליבה זו נמצאת בדמות הראשית של המופע, בד, שמשחקת את התפקיד האחד, את עצמה, ובזמן שהיא מודה שהיא "לא שחקנית", היא בהחלט יכולה להטעות כל אחד לחשוב שהיא כן. שותפה למופע, מקס, קופץ אקרובטית סביבה והמוזיקאי דייוויד גרוב שמשחק כמעט כל דמות אחרת במופע עם מה שנראה כמו קלות מוחלטת. דייוויד, עם דמותו הכמעט-שקטה שתמיד פעילה, מספק את כמה מהגגים הקומים השקטים הטובים ביותר של המופע.

אם "בנות" הוא "הסתכלו עלינו, אנחנו מילניאלים ואנחנו כועסים" של HBO, אז חיראיית' הוא הנוגדן התיאטרוני שלה. יש בקטע הרבה לב, תקווה לעתיד, אפילו אם בד, משחקת מה שמצופה להיות גרסה מוגברת של עצמה, מראה ייאוש ופריצה מנטלית קלה כשהיא מצמצמת את עיניה בזהירות אל מה שמגיע הלאה בחייה.

הדמויות האלו-- ואולי גם אפשר להאמין שהשחקנים בהתחשב בכמה שהסיפור מטה-- לא יודעות מה הן עושות בחייהן, אבל הן ממש הולכות ליהנות מזה, והן מקוות שגם הקהל ייהנה. והקהל בהחלט נהנה. זה בטוח נעזר במוזיקה, שהולחנה ובוצעה על ידי מקס מקינטוש ודיוויד גרוב.

חיראיית', בהעדר מילה טובה יותר, הוא מתוק להפליא ומוכרחה לצפות.

חיראיית' ירוץ עד ה-21 במרץ בתיאטרון סוהו