סקירה: היער, תיאטרון רויאל קורט ✭✭✭

מארק לודמון סוקר את המחזה The Woods מאת רוברט אלן אוונס בכיכובה של לזלי שארפ בתיאטרון רויאל קורט.

לזלי שארפ ב-The Woods. צילום: מנואל הארלן The Woods תיאטרון ג'רווד למעלה, רויאל קורט, לונדון

שלושה כוכבים

הזמן עכשיו

בעל ניחוחות של עץ ועשן, המחזה החדש של רוברט אלן אוונס, The Woods, משקיע אתכם בעולם המבולבל של אישה שמתוודעת לאימה בלתי ידועה מעברה. המידע המוקדם על המופע גילה מעט מאוד חוץ מזה שהיה מדובר בבקתה ביער עם ילד, אישה ו"הזאב שלה", ולרוב 85 הדקות שלו, זהו מסע מבלבל ומאותגר בו אין כל ודאות, וכל דבר אינו כפי שהוא נראה.

לזלי שארפ ופין בנט ב-The Woods. צילום: מנואל הארלן

תחת הדרכתה של הבמאית לוסי מוריסון והמעצבת נעמי דוסון, חלל תיאטרון ג'רווד למעלה הפך להיות יער עם גזעים שמגיעים אל הגג וקליפות עצי מתחת לרגליים. אכן יש בקתה רעועה בה אישה, לבושה רק בכותנת לילך מזוהמת, מנסה לדאוג לנער שמצאה בשלג. אך גבוה מצד אחד, סצנה אחרת מופיעה לרגע קט - מטבח מודרני ונקי עם מוניטור תינוקות על הדלפק - רומזת על האמת שמאחורי האישה הפראית של היער והאדם המסתורי דמויי הזאב שמופיע שוב ושוב כדי לזלזל ולהונות אותה.

טום מאת'רסדייל ולזלי שארפ ב-The Woods. צילום: מנואל הארלן

זה מרגיש אחרי סוף, אבל האפוקליפסה היא אישית לאישה ששמה אינו מתגלה. בהופעה מופלאה, משחקת את התפקיד לזלי שארפ בהרגשה פיזית מעונת, נוהמת, מתפתלת ובתנועות מתמשכות שמשקפת את הכאב שדחף אותה למקום האפל הזה. למרות ההופעה המרשימה והמרתקת של שארפ, קשה להתקשר אל האמת הרגשית של הכאב הזה. בדיוק כפי שהאישה ברחה אל היער כדי להתחמק מהכרת מה שקרה, נשארים אנחנו במרחק מלחקות את התחושות הללו, אף כשהיא לבסוף מגלה ומתמודדת עם האימה. כמו זאב סיפור אגדה, טום מאת'רסדייל הוא מאיים אך מקסים כמבקר תכוף, מביא נגיעות של הומור מבורך, במגוון תפקידים שמוסיפים לחוויה המערערת. לעיתים מדובר בטוב להיות מבולבל ומבוהל בתיאטרון, והמחזה The Woods לוקח זאת לקיצוניות, בניסיון של הקהל לתמוך בהצגה שכה מרוחקת מריאליזם טבעי.

רצה עד ה-20 באוקטובר 2018

:BOOK NOW FOR THE WOODS