בחירת המבקר לשנת 2016: סופי אדניט

ביקשנו מהמבקרים שלנו לבחון את שנת 2016 ולמנות כמה הפקות בולטות לשנה זו.

סופי אדניט ענתה כך:-

ביקור הגברת הזקנה (תיאטרון פלייהאוס) החזרה המתוקשרת של הפקת התיאטרון הלאומי עמדה בציפיות ואפילו עלתה עליהן, עם שילוב של תפאורה מדהימה וצוות שחקנים חזק, כאשר ליאם ברנן בולט כמפקח גול מעניין ורגיש. מהגשם השוטף בפתיחה ועד להרס הדרמטי של חדר האוכל המשפחתי, היצירה היתה מלאה במטפורות נבונות ומעוררות מחשבה שעדכניות לפעמים מפחידות. לחצו כאן למידע נוסף על ביקור הגברת הזקנה.

כפי שמתחשק לך עם פול צ'הידי בתור ז'אק. צילום: יוהאן פרסון

כפי שמתחשק לך (התיאטרון הלאומי)

למצוא דרכים חדשות להתמודד עם שייקספיר זה אף פעם לא קל, אך התיאטרון הלאומי הצטיין עם ההפקה היפה הזו. השינוי ממשרד הייטקי מסוגנן אך חסר נשמה של 'החצר' אל היער האפל והמופלא של ארדן הוא מההישגים הטכניים המרשימים ביותר שראיתי אי פעם בתיאטרון, שלא לדבר על השנה הזו. רוזלי קרייג היתה מקסימה בתור רוזלינד, ופול צ'הידי הציג הופעה בלתי נשכחת כז'אק המלנכולי.

האם בתיאטרון טריסיקל. צילום: טריסטרם קנטון

האם (תיאטרון טריסיקל) "האמא" של פלוריאן זלר שהוצגה בצורה לא לינארית ומדהימה במיוחד היתה אחת ההפקות הבודדות השנה שהשאירה אותי חסרת מילים מרוב יראת כבוד לאחר שיצאתי מהתיאטרון. בתוך צוות שחקנים עוצמתי, ג'ינה מקי כבשה את היצירה כהורה עדינה ופתאום חסרת תועלת, ואנו בתור קהל נשארנו מבולבלים כמוה לגבי מה היה אמיתי ומה היה תעתועי הנפש שלה. היה צריך להעלות אותה בווסט אנד אחרי "האבא". אני עדיין נרגזת שזה לא קרה.