ביקורת: Austentatious, תיאטרון סאבוי ✭✭✭✭

סופי אדניט סוקרת את Austentatious, הרומן המאולתר של ג'יין אוסטן, בתאריך הראשון שלה בתיאטרון סבוי של לונדון.

הקאסט של Austentatious! צילום: רוברט ויגלאסקי Austentatious

תיאטרון סבוי

ארבעה כוכבים

הזמינו עכשיו זוהי אמת אוניברסלית שמוכרת לכל, כי מחזה מאולתר המכיל ערב לעיתונאים חייב להיות זקוק לביקורת. לפיכך, היה עניין רב כאשר התיאטרון סבוי נמסר ל-Austentatious לערב יום ראשון, קבוצת שחקנים נוסעת שבאה לבדר את קהל המיוחסים ולהציג הופעה, בטענה כי מדובר בעבודתה האבודה של הסופרת הנכבדת מיס אוסטן. המחזה התקבל היטב והשחקנים היו מאד מוערכים; היה הרבה שמחה וללא כמעט כל התנהגות מחוספסת מצד הקהל. לצערי הרב, הוזמנה הגב' אדניט להשתתף במופע. הגב' אדניט נהנתה מאוד מההופעה ובילתה את רוב הערב בצחוקים רמים ודי וולגריים - לא מכובד... בעיצומה של סיבוב הופעות בארץ באביב זה, אימפרו בגוון ג'יין אוסטן Austentatious עלה לבמת הווסט אנד בפעם הראשונה לכמות מועטת של תאריכים בתיאטרון סבוי. עם Dreamgirls במנוחת תחילת שבוע הרגילה שלה, Austentatious השתלטה על המקום, עם הסט החכם המתקפל שלהם אשר יוצר את הרקע המזכיר בית מלכותי ותלבושות בסגנון ריג'נסי. מלווים אותם דואט מוזיקאים בהובלתם של אוליבר איזוד ודילן טאונלי החכמים כתהום, אשר מאלתרים כל דבר מטקילה ועד לך לישון ועד לנעימות רומנטיות, ודמיאן רוברטסון, אשר תפקידו הפחות מחמיא הוא לאלתר את תאורת כל המופע בזמן אמת. מה שמקבלים הוא תשעים דקות של צחוק טהור.

הקהל המתקבל במוזיקה ושירה מתקופת הריג'נסי, ובשלב מדאיג קצר, נראה כאילו הכבוד לאוסטן עומד לרסן את האווירה הכללית של הערב, שכן המופעים הקומיים ביותר נוטים לטפל בחומר המקורי בחשיפת הזעם בשמחה - לא רק להרוס את העבודה אלא להשליך אותה במדרגות ולשאתה באש.

לא הייתי צריך לדאוג.

הקאסט של Austentatious - הרומן המאולתר של ג'יין אוסטן. צילום: רוברט ויגלאסקי. אנו מוצגים ל'מומחה' של אוסטן, שחושף כי בניגוד לאמונה הרווחת, ג'יין שלנו כתבה באזור 900 רומנים אבודים - ואנו נגלה אחד מהם הערב. בעידוד הצעות צעקניות מהקהל, התרומות הערב יוצאות בCall Me By Mr Darcy’s Name, בו דרסי הוא רואה חשבון כפול כניסה שהגעתו לאחוזת ג'ונס בקיץ ייחודית לכולם, במיוחד לאדוארד, בנו הדרמטי של הג'ונס. למעשה, האדם היחיד שאינו מתרשם מדרסי הוא המשרת הבריוני השחצן שלו, לירוי. אנכרוניזמים פזורים כאשר Curly-Wurlys, שוטים של טקילה ו'סאס' מקבלים אזכור בטונים ראויים לדרמה מהתקופה, מה שהופך אותם לבלתי צפויים כל כך. כמובן, זה יופיו של מופע מאולתר - כל הופעה כוללת סיפור שונה לחלוטין שכלום לא יכול להכין אותך אליו באמת, אבלAustentatious מספיק חכמים ומהירים לבנות סצנות שניתנות לציטוט מאכזז מראשם. עדיין, כמה מהרגעים הטובים ביותר הם שבהם הקיר הרביעי נהרס בצורה מוחלטת; לדוגמה, כשמבצעי המופע מובילים אחד את השני בדרכים נרטיביות ביזאריות, ושחקני הסצנה הבלתי מתנצחים שלהם נאלצים לעקוב, או כאשר דמות אחת מכריזה באמצע נאום כי הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, שכן אף אחד לא מקשיב כי הוא מתפער על ידי שתי דמויות אחרות המבלות את הזמן ברקע. זה לא הגיוני גם בהקשר, אבל הקהל מתגלגל מצחוק.

לא כל הבדיחות עול ההצלחה; חלקן אובדות בצחוקים וסיום החתונה המופלא והמשפחתי עורך מעט ארוך מדי כאשר אף אחד לא נראה בטוח לגמרי כיצד לסיים את העניינים. אבל הבעיות הללו הן קטנות בתוך ערב לרבנית מטופש אפילו שג'יין עצמה הייתה נהנית ממנו.

הזמינו עכשיו ל-Austentatious בתיאטרון סבוי