ביקורת: בלוויל, תיאטרון דונמאר ✭✭✭✭

אימוג'ן פוטס (אבי), ג'יימס נורטון (זאק) בבלוויל ב-Donmar Warehouse. צילום: מארק ברנר בלוויל

דונמאר Warehouse

16 בדצמבר 2017

4 כוכבים

הזמינו כרטיסים

פריז היא עיר האהבה. לפחות, זה המיתוס הסובב אותה. השכרת דירה בפריז, בעיקר בגלל שתמיד רצתה להגיע לשם, הזוג האמריקאי זאק ואבי נראים כאילו הם מסתדרים בסדר. הוא רופא, שבמקרה אוהב לעשן סמים עם שכנו שגר מתחתיו ולנדלורד שלו, אבי מתמודדת עם נושאים נפשיים, שצריך לשים עליהם עין. העובדה שזאק חייב שכר דירה היא הרמז הראשון לכך שאולי הוא לא הסלע האיתן של מערכת היחסים. בהפקה המותחת והמתוזמנת היטב של מייקל לונגהרסט, המתח מתגבר לשיא מרתק ועוצר נשימה, במאמץ אדיר של כל הקבוצה.

מלאכי קירבי (אליונה), פיית' אלאבי (אמינה) בבלוויל ב-Donmar Warehouse. צילום: מארק ברנר במיוחד בסדרת הטלוויזיה Happy Valley, ג'יימס נורטון הראה כמה הוא טוב בשינוי מצב רוח ומתח בן רגע. מה בדיוק האמת שזאק מדבר עליה או שהכול שקר? הוא משולב במשחקה המושלם של אימוג'ן פוטס, (ששיחקה כל כך טוב ב-מי מפחד מווירג'יניה וולף מוקדם יותר השנה), שמסתובבת ללא הרף בין הקורבן לאנטגוניסט - שניהם יחד שומרים על העניין שלך כשהמתח, בדיוק כמו הנאמנויות שלך, משתנה ככל שההצגה מתקדמת. מלאכי קירבי ופיית' אלאבי, כשכנים שמתחתיהם, מהווים נקודות עימות מעולות למובילים, כשהם מספקים אור ואמיתות חלופיות למילים והמעשים של הצמד. הכל מתרחש על סט מעולה של טום סקאוט, שבו הפעולה שמחוץ לבמה מתקבלת כמו זו שעל הבמה. קשה להימנע מהמילה H, (היצ'קוק), אבל ההצגה עוקבת אחרי אלמנטים של סגנון המאסטר. היא מתחילה באיטיות, ואולי תתהה מה המטרה. אבל תבין שהסופרת איימי הרצוג שתלה את הזרעים בצורה מאוד חכמה, והשחקנים המיומנים גורמים להלם מהקהל כאשר המצב רוח מתעצם. אני מרגיש שהסצנה האחרונה, שממש מסדרת דברים, קצת מיותרת כיוון שמהמורת סיום כבר התרחשה. אבל דונמר הוא מקום מושלם למותחן מותח כמו זה, פרוסת מתח קאמרית שמספקת ברמות רבות.

עד 3 בפברואר 2018

הזמינו כרטיסים לבלוויל