ביקורת: פגוש אותי עם שחר, תיאטרון ארקולה לונדון ✭✭✭

מארק לודמון מבקר את 'פגוש אותי עם שחר' של זיני האריס בתיאטרון ארקולה בלונדון

ג'סיקה הארדוויק ומריאן אולדהם ב'פגוש אותי עם שחר'. פגוש אותי עם שחר

תיאטרון ארקולה, לונדון

שלושה כוכבים

הזמינו כרטיסים

המיתוס של אורפיאוס ואורידיקה הרבה זמן הלהיב כותבים. יש משהוא מאד מוחשי בסיפור על גבר שכול שמנסה נואשות למצוא דרך לעולם הבא כדי להחזיר את אשתו המתה. זה היה (במידה מסוימת) ההשראה למחזמר אורפיאוס יורד של טנסי ויליאמס, שהוצג בתיאטר קלויד שבמולד ובמפעל השוקולד מניאר שבלונדון השנה, והסיפור שבמרכז המחזמר 'הדרטאון' שזכה בפרסים. זיני האריס נשאבה מהסיפור והכינה ממנו מחזה קצר מרגש בשם 'פגוש אותי עם שחר', אשר אחרי שהוצג לראשונה בתיאטרון טרוורס שבאדינבורו בשנת 2017 הגיע ללונדון בהפקה חדשה בבימויו של מוראט דלטבן.

מריאן אולדהם

שתי נשים, הלן ורובין, מוצאות את עצמן נסחפות לחוף קשתי לאחר תאונת שיט. הן מחפשות דרך לעזוב את האי אבל, כדרכן של איים, שום דבר איננו כפי שהוא נראה. מהר מאוד מתברר כי אחת מהן מתה והשנייה, שבורה מאבל כמו אורפיאוס, מצאה דרך לבלות יום אחרון אחד עם בת זוגה. המחזה חוקר לא רק אובדן ושכול אלא גם מתמודד עם מה היינו עושים אם הייתה לנו הזדמנות להתאחד עם אהוב או קרוב משפחה שמת בפתאומיות. האם זו תהיה ברכה או סיוט?

ג'סיקה הארדוויק

בכתיבה יפה ושתי ביצועים חזקים על ידי מריאן אולדהם וג'סיקה הארדוויק, 'פגוש אותי עם שחר' חושף בהתרגשות את הקשרים שתחת היחסים של הזוג אבל, באיחודן, זה עולה אלא במיצוי המלא של הכאב של הפרידה שלהן. עם זאת, הוא כולל הבנות על חוויית השכול בדרך שנשארה מרסקת לפחות אחד מחברי הקהל בליל ההצגה שראיתי. ההעמדה מדהימה, עם רקע משנה צבעים, שעוצב על ידי דלטבן עם המעצב תאורה ג'ם ילמזר, בשילוב עם היופי הכאוב של הפס קול המוזיקלי של אאו גז קפלנגי. ב-60 דקות, המחזה מספק ניתוח מדויק ואינטליגנטי של אובדן אשר על ידי זימונו העוצמתי של עולם מיתי, בסופו של דבר מתמודד עם כאב השכול ממרחק.

מוצג עד ה-9 בנובמבר 2019

תמונות: לידיה קריסאפולי