ביקורת: יין, תיאטרון טריסטן בייטס ✭✭✭

יין - תיאטרון טריסטן בייטס. תצלום: ולנטינו בלאס יין תיאטרון טריסטן בייטס

13 בינואר 2018

3 כוכבים

היה לי מזל לתפוס את ההופעה הלפני אחרונה של המחזה החדש והמבטיח הזה מאת ג'ק וסט, שכותב ומביים את ג'ושוע גלניסטר והארייט קלארק החכמים והמצחיקים במפגש פשוט אך מרגש של שני אוהבים לשעבר שיש להם הרבה לדיון.  רוב הדן, וגם קאלאם היל, הם המפיקים שהביאו את המחזה החדש והמרתק הזה לבמה דרך חברת ההפקות של רוב, LAGO Productions.  כמעט כל השחקנים והצוות הקריאטיבי הם בוגרי LIPA והם מציגים מראה מרשים.

הסצנה הפותחת, נטולת מילים אך עמוסה בפעולה משמעותית, הייתה סיבוב קומדי מבריק מגלניסטר, שחשף הרבה על עצמו כמעט ללא מילים.  קלארק לא קיבלה שליטה כזו על הבמה, והמאזן של המחזה תמיד נראה נוטה לטובתו.  לא משנה.  היא הגיעה בקרוב והניצוצות החלו לעוף: אלה היו נשמות חכמות ואף חדות כמו תער, והם נהנו להרוויח נקודות אחד על השני.  הפינג-פונג המילולי היה זוהר ומהיר, מה שמרמז כי לוסט עשויה להיות לו עתיד טוב בכתיבת קומדיות.  אם כן, יהיה מעניין לדעת מה יקרה עם פלטה מעט רחבה יותר: כך ציפיתי לדמויות נוספות להופיע, לא מעט בגלל שהדמיון לקומדיה גבוהה בסגנון קוארד היה כמעט יותר מדי מכדי להתעלם ממנו.

עם זאת, אם אנשים אחרים לא הופיעו, אז עטיפת מצבים אחרים הייתה.  עברנו במהירות לדיון על רכיב חסר בקשר שלהם, דמות צד שלישי חשובה צצה, והמחזה מצא את עצמו משוטט לתוך האזור של 'מי מפחד מוירג'יניה וולף'.  השמיים החשכו.  הנוף נראה בסכנה מיידית של להיות בנצליח.  וזה יצר שינוי משמעותי לכיוון המשחק המבוגר והרציני עכשיו, שינוי שלא תמיד היה מלווה בשיחה, שהמשיכה להחליף לצבעים קלים יותר בכל פעם שיכלה.  עדיין לא ברור היכן לוסט שוכן בלב, אבל הוא חדש יחסית למלאכה הזו ובטח ייקח לו זמן להתנסות בקולות שונים.  אני בטוח שהוא רוצה שנראה בו ברצינות, והיה הרבה במחזה הזה שהזמין אותנו לעשות בדיוק את זה, אבל הרושם שנשאר איתי לאורך זמן מגיע ממצב הרוח הקומי הקודם שלו, שם הסימפתיות שלו נראו מחולקות בצורה הרמונית ביותר, חופשי ממלודרמה והומניים ביותר.

אני מבין שהמחזה ישורשר להתרחב להצגה מחדש במקום אחר, ווסט עצמו עסוק ביצירות חדשות.  הישארו ערניים ליצירותיו הבאות.