חדשות
ביקורת: Echoes, תיאטרון ארקולה ✭✭✭✭
פורסם ב
מאת
כריסטין פירקין
Share
צילום: רוזלינד פורלונג Echoes
תיאטרון ארקולה
17 בנובמבר 2015
4 כוכבים
נותר לכם מעט זמן מאוד לצפות במחזה המופלא הזה. העונה הנוכחית בתיאטרון ארקולה מסתיימת ב-21 בנובמבר וזהו מחזה שבאמת לא כדאי להחמיץ. המחזה זכה לשבחים רבים בהקרנת הבכורה העולמית שלו השנה בפסטיבל אדינבורו פרינג' כולל פרס 'רוח הפרינג''. העונה בתיאטרון ארקולה בדאלסטון ג'נקשן היא הקרנת הבכורה בלונדון והאולם היה מלא בהופעה אמש ומן הסתם יהיה גם לקראת סיום הריצה שלו.
Echoes הוא הצלחה בזכות סיבות רבות, אך בעיקר בשל חוזק הסיפור. ישנם למעשה 2 סיפורים שרצים במקביל ואמנם התקופות בסיפורים נפרדות ב-175 שנים ומסופרות על ידי 2 שחקניות באופן עצמאי, ישנה סינרגיה עמוקה ומשמעותית ביניהם כך שהחוויה המפוזרת יכולה להיות שלם יפהפה.
ברור שרבים מהשבחים הללו ראויים לכתיבה של הנרי ניילור, שברשותו רשימה מרשימה של קרדיטים בתחום הכתיבה, כולל מחזהו הראשון 'The Collector' מ-2014 וכן כתיבתו לטלוויזיה ולרדיו. הוא גם היה כותב ראשי עבור 'דמות הפלסטיק'. לניילור יש נגיעה עדינה כסאטיריקן שעושה שימוש רב ב'The Collector' ועד 'Echoes'. הוא גם יודע לשרטט תמונות במילים בצורה מופלאה. חלק מהתמונות נשארות זמן רב בזיכרון. לדוגמה, הרגע שמתאר את סגן המחזיק בידו תאנה נרקבת ומזונאה, ולוחץ עליה עד שהיא מתפוצצת.
ניילור היה גם במאי משותף להפקה זו יחד עם אמה באטלר. טיפול הבימוי המשותף שלהם מדגיש במיומנות את נקודות הסינרגיה כפי שמדגיש האסתטיקה של התפאורה. הבמה ריקה מלבד ספסל ושרפרף; פשוט, שחור ומופרד. 2 שחקניות, אחת לסיפור הראשון והשנייה לשני; אחת לבושה בשחור ואחת בלבן והשמלות הן טיפוסיות לתקופה ולמקום. השחקניות נעות במרחב ומספרות את הסיפור מזוויות שונות ורק לעיתים נדירות באותו מקום. מבין היפיויים, היה הרגע שבו שתיהן ישבו על הספסל. הן היו יחד במרחב ובאותו מצב, אך עולמות נפרדים.
צילום: רוזלינד פורלונג
הגורם השני להצלחת ההפקה הזו הוא איכות הביצועים של שתי השחקניות. המיומנויות שלהן בסיפור סיפורים מחזיקות את הצופה מרותק מההתחלה ועד הסוף, לגמרי מעורבות.
המחזה מתחיל עם הסיפור שמסופר על ידי פליסיטי האולברוקה כטילי. טילי מגיעה מאיפסוויץ' ומפליגה למושבה בהודו כדי למצוא בעל במקום להישאר רווקה בעיירת הולדתה. יש לה אידיאלים לבצע את חובתה למלך ולמולדת והם נסוגים לאיטם לחלוטין בשל התנהגות בעלה וכוחות המושבה. גב' האולברוקה משחקת את כל הדמויות בסיפורה עם הגדרה ברורה, ומחיה את הלכי הרוח של זמנה ואת דמות בעלה ושאר הדמויות.
הסיפור המקביל הוא זה של סמירה ומסופר על ידי פליפה ברגנקה. הסיפור של סמירה ממוקם בזמן הנוכחי והוא עכשווי בכל דרך. הוא מאיר מעט על ענייני היום הרגישים הקשורים לקונפליקטים במזרח התיכון ומעורבות צעירים מוסלמים מכל רחבי העולם. סמירה נקראת לנסוע ולהתערב באופן אישי עם הח'ליפות; לבצע את חובתה כלפי אמונותיה. כמו בסיפור של טילי, סמירה מתפעלים גם מכך שהיא מאוכזבת הן מבעלה והן מהטיפול של אחרים בתוך הח'ליפות. הופעתה של ברגנקה מביאה להאמין בסיפורה במיומנות רבה. היא ושותפתה למשחק האולברוקה משתלבות יפה ובאופן שווה.
זהו מחזה מרשים מאוד של תמונות מילוליות גרפיות וסיפור סיפורים מרתק.
קבלו את המיטב מתיאטרון בריטי ישירות לתיבת הדואר שלכם
היו הראשונים להגיע לכרטיסים הטובים ביותר, הצעות בלעדיות וחדשות אחרונות מווסט אנד.
אתם יכולים לבטל את המנוי בכל עת. מדיניות פרטיות