חדשות במה
ביקורת: Taking Leave, תיאטרון בוש ✭✭✭✭✭
פורסם ב
1 ביוני 2018
מאת
מארקלודמון
מארק לודמון סוקר את החידוש של המחזה 'Leave Taking' של וינסום פינוק בתיאטרון בוש
אג'ואה אנדוה ב-'Leave Taking'. צילום: הלן מאריי Leave Taking תיאטרון בוש
חמישה כוכבים
קשה להאמין שהמחזה החשוב של וינסום פינוק 'Leave Taking' עלה לראשונה על הבמה כבר ב-1987. המחקר שלו על זהות מנותקת של מהגרים שחורים בריטים - או למעשה כל מי שחי הרחק ממקום הולדתו - עדיין מהדהד בשנת 2018. דמות אחת אף מספרת כיצד הייתה מחויבת לקבל אזרחות בריטית או להסתכן בגירוש, למרות שהיא נולדה בג'מייקה הקולוניאלית - תזכורת לפרשת וויןנדראש הידועה לשמצה השנה.
ניקול שרי ב-'Leave Taking'. צילום: הלן מאריי
בלב המחזה עומדת אניד מת'יוס, הנאבקת לגדל שתי בנות לבד בלונדון לאחר פירוק נישואיה. היא מעריכה את היותה אנגלייה אך מרגישה שהיא חיה בעולם שבו "נשמתה של אשה שחורה" אינה שייכת. נולדה בג'מייקה, היא שומרת על שורשיה בכך שהיא נשענת על המסורות החצי-פגניות של אובאה לתמיכה, תוך שהיא מזכירה את ילדותה המחפירה עם חבר משפחה ברוד, עוד ג'מייקני ש"נודד" בעולם מנותק מהמורשת שלו. ילדיה המתבגרים של אניד, ויו ודל, מרגישים יותר בבית כלונדונים שנולדו בבריטניה אך הם מתחילים להטיל ספק בזהותם, תוך מבט פניה לא רק על הקריבים אלא גם על העבדות והאבות האפריקאים שלהם.
סראפינה בה ושרה ניילס ב-'Leave Taking'. צילום: הלן מאריי
בזמן שמחפשים זהות תרבותית, 'Leave Taking' גם דרמה משפחתית עוצמתית, בוחנת מה אנו לומדים מההורים שלנו ומה אנו מעבירים לילדינו. אניד אולי מנקה בבית חולים בצנעה אבל היותה חד-הורית הנחושה לגדל את בנותיה ולתת להן בית טוב מעלה אותה לרמה הירואית. היא מבוצעת בכוח שקט ובדקובידי סראפינה בה בזמן שהיא קובעת את הצעידות שלה במסע הפרטי שלה למצוא את עצמה בעוד ויל ג'ונסון מביא נוכחות גברית וגונבת אל הלב בתור ברוד הדוד הסותר וגובה רום בעוד אג'ואה אנדוה משכנעת כהמונה האובאה מיי אשר כוחות הריפוי שלה מתגלים כטרנספורמטיביים אפילו ללא קסם או מדע.
היא מותאמת היטב לשתי הופעות חזקות של ניקול שרי כבת הקטנה והספרנית של אניד, ויו, וסראפינה בה כבת ה-18 המרדנית דל, שמתנגדת לחינוכה הקפדני במסע הפרטי שלה למצוא את עצמה. ויל ג'ונסון מביא נוכחות גברית מבריזה בתור הדוד ברוד השוכר רום בעוד אג'ואה אנדוה משכנעת כהמון המומחה מיי, אשר כוחות ההילינג שלה מתגלים כטרנספורמטיביים אפילו ללא קסם או מדע.
ויל ג'ונסון ושרה ניילס ב-'Leave Taking' בתיאטרון בוש. צילום: הלן מאריי
בהשראת המשפחה שלה, פינוק תופסת היטב את שפתם של מהגרים אפרו-קריביים, המספקת גם שירה וגם הומור. בזמן שהוא מתמודד עם נושאים גדולים של גזע וזהות, 'Leave Taking' לעיתים מצחיק, עם בימוי חי על ידי המנהל האמנותי של הבוש, מדני יוניס. התפאורה הפשוטה והגמישה בעיצוב של רוזנה ויזה מקבלת איכות רודפת לפעמים בעוד מים מטפטפים מהתקרות, בלתי נראים לדמויות האחרות, מעוררות את פחדיה של אניד מהעבר והעוני שהיא השאירה מאחור בג'מייקה. מחזות נוספים לאחרונה עשו טיפול רבים מהנושאים האלה אבל 30 שנה לאחר מכן, 'Leave Taking' עדיין מרגיש טרי ומקורי למרות שהפך לקלאסיקה מודרנית.
מופע עד 30 ביוני 2018
הזמן עכשיו ל-'Leave Taking'
קבלו את המיטב מתיאטרון בריטי ישירות לתיבת הדואר שלכם
היו הראשונים להגיע לכרטיסים הטובים ביותר, הצעות בלעדיות וחדשות אחרונות מווסט אנד.
אתם יכולים לבטל את המנוי בכל עת. מדיניות פרטיות