סקירה: מושי - בשפה לירית, תיאטרון לידס ✭✭✭✭

ג'ונתן הול סוקר את ההפקה של חברת התיאטרון Rifco למחזמר Mushy - Lyrically Speaking בתיאטרון לידס.

וארון ראג' ב-Mushy - Lyrically Speaking. צילום: דה אדר ריצ'רד Mushy - Lyrically Speaking

תיאטרון לידס

4 כוכבים

אתר חברת התיאטרון Rifco

בסוף המופע, הקהל בתיאטרון לידס צעק ומחא כפיים בהתלהבות לסיפור הרפתקני, מצחיק ומרגש זה של מסע אישי של מתבגר אחד. 'מחמם את הלב' הוא תיאור שמרבים להשתמש בו, אך בהקשר של ההפקה של Rifco, הוא בהחלט מתאים.

לא צפיתי ב'מחנך מבריטניה', ולכן לא הכרתי את סיפורו של מושרף אשגר ואת מלחמותיו להתגבר על הגמגום המגביל שלו, ולכן שפטתי את הסיפור על פי הדרמה שראיתי על הבמה. ההצגה הייתה - כמו החיים האמיתיים שהיא מתארת - פשוטה ומורכבת. היא הייתה פשוטה בתיאור המאבק והחרדה של מושי להתגבר על הגמגום, ומורכבת בכל האלמנטים הרבים שבסיפור: אב נעדר, אם עזה אך אוהבת, הלחץ והבוז של האנשים סביבו וגם הדילמות שהאלו מציבות בפניו. האם עליו לעמוד בציפיות ולהיות רופא? או להופיע בטלוויזיית ריאליטי? טכניקת הראפ ששינתה את חייו ועזרה לו להתגבר על ליקוי הדיבור: האם הייתה ברכה - או קללה בגלל הלחצים שהפעילה עליו? 'מהעוני לעושר' הוא סיפור ברור לרוב האנשים - מה קורה לאחר ש'עושר' מושג הוא סיפור מורכב ופחות ברור: 'מושי' מנסה לשלב את שני האלמנטים האלה. בנוסף, יש את הסיפורים של המורה התומך והעמוס שלו והאמא הגאה והממוקדת במאבקים שלה. כוחם של מופעים כמו 'מחנך מבריטניה' טמון באופיים האפיזודי, עם מגוון סיפורים במקום אחד; ב'מושי' ההרגשה הייתה דומה עם סיפורים שונים שנאבקים לקבל תשומת לב. ואם בשל כך לפעמים נקודות בעיון היו פתאומיות או השיאים הדרמטיים לא ברורים, זה לא נראה שהפריע להנאה של מישהו מהמופע - בטוח לא שלי.

וארון ראג' ומדהווי פאטל ב-Mushy-Lyrically Speaking. צילום: דה אדר ריצ'רד

המופע הוביל במרץ רב של צוות השחקנים המורכב משלושה. וארון ראג' שיחק את מושי בעוצמה אדיבה, מבלי להיתפס לפורטרט של הצעיר כמי שמתמצא במפתיע במאבק הפנימי שלו. כאדון ברטון, מורהו המסור, אוליבר לונגסטאף הצליח להימנע מהקלישאה של המורה הכורכי והלא מוערך, ונתן לדמות רעננות מעוררת השראה - וגם כעצומדאן חינני בסגנון בוליווד, הוא גנב את ההצגה. מצטיינת עבורי הייתה מדהווי פאטל כאחראית ומשמעותית, עם הרהיטים מכסים פלסטיק והגינה האחורית כולה מבוטנת כדי לחסוך זמן ומאמץ, למרות האהבה העמוקה שלה לפרחים.

וארון ראג' ואוליבר לונגסטאף ב-Mushy - Lyrically Speaking. צילום: דה אדר ריצ'רד

המופע בויים בקצב חריף על ידי אמיט צ'אנה; בתמיכה עם עיצוב מגוון מאת אלינור בול; עם רמקולים צבעוניים במיוחד ששונו בצורה דמיונית לתאר שלל מיקומים מבית, לבית הספר ומעבר לכך.

'מושי' הוא מהסוג של הופעות שאני יכול לראות מושכת קהל חדש שלא דווקא מאהיל לאולמות תיאטרון אל תיאטרון לידס המחודש; חברת Rifco ממחויבת להעניק במה לכישרון בריטי אסיאני שטרם נשמע - יחד, דינמיקות אלה מסמלות הצהרה מבטיחה לדברים הבאים במקום המרגש הזה.

בקרו באתר תיאטרון לידס