ביקורת: מחזה אהבה אסטרטגי, תיאטרון מרקיורי קולצ'סטר (בסיבוב הופעות) ✭✭✭

פול טי. דייוויס סוקר את 'Strategic Love Play' בתיאטרון מרקורי קולצ'סטר המוצג על ידי פיינס פלאו כחלק מסיורהּ.

Strategic Love Play תיאטרון מרקורי, קולצ'סטר 30 בספטמבר 2023 3 כוכבים אתר הסיור במוצג על ידי פיינס פלאו העוצמתי, כוח חזק של כתיבה חדשה, המחזה של מרים בטי מגיע למרקורי כחלק מסיורהּ, מלא ביקורות של חמישה כוכבים ו-Fringe First מאדינבורו. זוג עברו ימינה ונפגשו בפעם הראשונה, היא מחפשת אמת ומביכה אותו, הוא מרגיש מעט משעמם. הם מדברים על מערכות היחסים הקודמות שלהם בשולחן הבר והשיחה נראית גזורת מחדל. אבל הם נשארים לעוד כוסית, והמחזה מטיל ספק במה שאנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על אהבה והאם החברה המודרנית והרשתות החברתיות ניתקו זוגות אפילו כאשר הם נפגשים לראשונה. החוזק של המחזה הוא בדיאלוג, עם כמה שורות שנונות, במיוחד בסצנה הראשונה. אבל הרגשתי שהמבנה חלש, וייתכן שהמשקל של הציפיות איכזב מעט את המחזה.

זה לא גורע דבר מהשחקנים המוכשרים, א-ארצ'י בקהאוס בתור האיש, שהורד קצת אחורה בגלל המקוריות של השאלות של המפגש שלו, וכשהוא מגיע עם שקית חטיפים בפה, הוא נראה כמו גור כלבים חשוף. לטי תומאס בתור האישה גם מביאה את פגיעותה, הקרבה והפשטות שלה שסותרים את כאבה. הפסימיות שלה גורמת לי לתהות מדוע היא מתאמצת, והדייט מתחיל להרגיש חסר מטרה, במיוחד כשהקצב נחלש אחרי סצנת הפתיחה החזקה. המחזה מגיע לסיום טבעי, אך ממשיך הלאה ליאוש. הסט ההמצאתי של רייס ג'רמאן מסתובב ומואר, ובנקודה של אושר, בירה נשפכה מגוף התאורה לכוס. בעוד שזה יוצר תמונות במה מוצלחות, התחלתי לתהות מה הייתה המטרה של הכל. כהבעת רגשותיהם, בסדר, אבל האספקטים הסוריאליסטים מורידים מערכו של הטבעי של היצירה, וסביבה סטטית וריאליסטית יותר הייתה מתאימה יותר למחזה. אני מתחיל להרגיש שהדמויות הפכו לנשאים בלבד של התסריט, ואיבדתי את האמפתיה כלפיהם. שוב, זה לא גורע מדבר מהבימוי ההדוק של קייטי פוזנר, ולמחזה יש הרבה אספקטים שעובדים. Strategic Love Play בסיור