ביקורת: הצבע ארגמן בקונצרט, אולם קדוגן ✭✭✭✭✭

סייי אומובה (נטי), מארישה וואלאס (סילי_ ורייצ'ל ג'ון (שאג). צילום: סקוט ריילנדר הצבע סגול בקונצרט Cadogan Hall

21 במאי 2017

חמישה כוכבים

עם רוב התיאטראות של לונדון הלוקחים את יום ראשון כיום מנוחה, אין זמן טוב יותר לאסוף כמה מהזמרים המובחרים ברחוב וסט אנד. בהופעת הגאלה של הצבע סגול, כוללת הקרדיטים של המשתתפים מופעים כמו אלאדין, מיס סייגון והספר המורמוני, המציגים מבחר מהקולות הטובים ביותר בתעשייה.

לעיתים לפורמט הקונצרט יש מגבלות. במקרה הזה, היו כמה מעברים מוזרים בין הסצנות ובחירות חסימתיות לא חלקות. רמות הקול לא היו מושלמות, עם רגעים שבהם הלהקה התגברה על הזמרים והאנסמבל היה חזק מדי על הסולואים. חלק מהשיח היה גם קשה להבנה עקב האקוסטיקה.

אבל האמת היא שלא באמת רואים את הצבע סגול בגלל השיח. המוזיקה של ברנדה ראסל, אלי ויליאמס וסטיבן בריי, שמושפעת מגוספל, ג'אז, רגטיים ועוד, היא מרתקת ומעוררת רגשית, ללא רגע משעמם. לא ניתן לרשום את הרגעים הבולטים מבלי להזכיר כמעט כל מספר מוזיקלי, בניצוחו הבטוח של ג'יימס טיילור ולהקתו בת שמונה החברים, שהמוזיקליות שלהם לא עשתה טעויות לאורך כל הערב.

מארישה וואלאס ורייצ'ל ג'ון. צילום: סקוט ריילנדר המובילה בתור סילי היא חלופה בהוונאות מארישה וואלאס, מופיעה שנולדה לשיר באמת. מקול חגיגי שמותח רחבות עד לרגעים שקטים ועדינים, וואלאס יכולה לעשות הכל. השירה שסוחפת את הגג של I’m Here מביאה את כל הבית לעמידה על רגליו כהפסגה של ביצוע מנצח. הרגע שבו סילי מצליחה לברוח מבעלה המתעלל מלווה במחיאות כפיים רועמות, בעוד וואלאס גורמת לנו לתמוך בה מההתחלה.

הכוכבת העולה של המילטון רייצ'ל ג'ון שופעת קסם כסאג אייברי, בעוד היא גם מצליחה ללכוד את הפחד המתמשך של אישה שמודעת לכך שסחורתה העיקרית היא המראה. הסולו שלה ב-Too Beautiful For Words משאיר את הקהל מוקסם. טיירון הנטלי מישו קרייסט סופרסטאר שוב מוכיח עצמו כפרפורמר טבעי ומבצע מרהיב בתור הרפו. יחד עם ווינדי מיי בראון ההומוריסטית כאשתו סופיה, שכבר עם מבט חכם אחד שולטת בקהל, השניים מחדירים הומר מתאים להפליא לתוך המופע.

טיירון הנטלי ו-ווינדי מיי בראון. צילום: סקוט ריילנדר

אנסמבל חזק ותוסס המתיישר לאורך גב הבמה שופך אנרגיה חסרת גבול על הופעה, חופש לרקוד, לפוז ולצעוד לפי דרישות המופעים. הגברים מקבלים את ההזדמנות לרדת לבמה להוסיף תמיכה להרפו עבור Brown Betty הנמרצת, והחלק השני מספק הזדמנות לנשים לקחת את אור הזרקורים עם שפע של גישה וסגנון ב-In Miss Celie’s Pants. הערב באמת מתעורר לחיים כאשר הקהל זוכה לראות עד כמה ההעברה לבמה מלאה יכולה להיות יוצאת דופן. במקומות אחרים, ברנדט בנגורה, רושל ג'קמן וקרישאנה פארקר לעיתים גונבות את הסצנה כשלישיית נשים דרך הכנסייה עם קולות חזקים ומצוינים מכולן.

מופע מדהים של כישרון, הצבע סגול הוא דבר בלתי אפשרי להסתלק ממנו מבלי להרגיש מרגש עמוק. בעקבות קבלת עמידה לזמרת במהלך המופע, מארישה וואלאס שובר בקצרה את הקיר הרביעי ומביטה החוצה, בתור סילי, על קהל שלה "תראו את כל האנשים האלו..." היא מהרהרת בשמחה "תראו את היום הזה." תראו את היום הזה אכן. איזה יום היה לראות.