מאז 1999

חדשות וביקורות אמינות

26

שנים

הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

כרטיסים רשמיים

בחרו את המושבים שלכם

מאז 1999

חדשות וביקורות אמינות

26

שנים

הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

כרטיסים רשמיים

בחרו את המושבים שלכם

  • מאז 1999

    חדשות וביקורות אמינות

  • 26

    שנים

    הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

  • כרטיסים רשמיים

  • בחרו את המושבים שלכם

חדשות

סקירה: בעל אידיאלי, תיאטרון וודוויל ✭✭✭✭✭

פורסם ב

מאת

ג'וליאן אבס

Share

ג'וליאן איבס סוקר את "בעל אידיאלי" מאת אוסקר ויילד, כעת מוצג בתיאטרון וודוויל.

חברת "בעל אידיאלי". צילום: מארק ברנר בעל אידיאלי תיאטרון וודוויל, 3 במאי 2018 5 כוכבים הזמינו כרטיסים יש אנשים שמתלוננים שיש יותר מדי מחיאות כפיים עמידה בתיאטרון.  טוב, בסיום ערב העיתונאים של ההפקה החדשה הזו של הדרמה הקומית של אוסקר ויילד, או הקומדיה הרצינית, אני לא מבין מדוע לא ניתנה אחת.  המופע בהחלט ראוי לה. פרדי פוקס (לורד גורינג) ואדוארד פוקס (לורד קייבראשם) ב"בעל אידיאלי". צילום: מארק ברנר מקור פנימי חכם אמר לי, 'כל מה שאתה צריך לעשות כדי להציג את המחזה הזה הוא לבחור שבעה מהשחקנים הטובים ביותר במדינה'.  וזה מה שאני מקבל.  אדוארד פוקס (יוצר הומור קורע מצחוק דרך השלמות של התזמון שלו) אולי כוכב הריצה הראשי, אבל זהו בנו, פרדי, שאנחנו באמת עוקבים אחריו.  פוקס ג'וניור משחק את לורד גורינג, דיוקן עצמי די מדויק של ויילד, כאילו נולד לתפוס את התפקיד (ואולי כך היה); האנרגיה החזקה שלו מניעה את השכליות וההומור של המחזה, בזמן שתנועות הנחש שלו רוקדות סביב האחרים הנעולים בתמונותיהם הקפואות, כמו בלורד לייטון.  יש לו קול חלומי - מסוגל לצלילים נוקבים כמו שופר או לסרנדה פיאניסימו עדינה כמו כינור.  עם זאת, הוא החיצוני שתפקידו לפתור את בעיות האחרים.  היריבה שלו היא פראנסס ברבר המצוירת בבהירות, ההרפתקנית, גברת צ'יבלי, אישה המתחילה לכודה בבגדי קוטור מפוארים שנועדו להסיח את הדעת מהדעיכה של קסמה האישי (תלבושות בעיצוב המצוין של סיימון היגלט), אך במהרה מסתגלת לקרב, רוקדת בסגנון נחשים ונלחמת בהרטנה ובמוסד שערוריה כדי להשיג את דרכה.  שלושת המעשים הראשונים של המחזה הם בעצם הסיפור שלהם, וההפקה השמימית הזו של ג'ונתן צ'רץ' מציגה את המקרה שלנו לשים אותם באותה קטגוריה עם היצירות הדרמטיות הטובות ביותר של ויילד. נתניאל פארקר (לורד קילטרן) ופראנסס ברבר (גברת צ'יבלי) ב"בעל אידיאלי". צילום: מארק ברנר אם רק היה לסופר ההיגיון לשמור על המיקוד הזה עד המערכה הרביעית.  למרבה האכזבה, כל הדחיפה הזו נלקחת מאיתנו בסצנה האחרונה, עם גברת צ'יבלי שהורחקה מהבמה, והמחזה פשוט נותן את נקודתו העיקרית לברוח דרכו בחוסר זהירות.  אבל מי אכפת? עד אותה נקודה, נהנינו משעתיים ויותר בחברת עימות ממש מרהיב של טיטנים תיאטראליים, כשברבר הופכת את צ'יבלי שלה לדמות המורכבת והמעניינת ביותר שדורגת לה’גישה.  רצה אחריה במשרה שניה, אך עם זאת, היא סוזאן המפשייר שביצעה את מאדם מארקבי בהפתעה, יצירה שהיא נראית מזליחה ומושכת, אך בידיה של אומנית הכריסטי של התיאטרון - הופכת לדיון מושלם על אישה גרנד-דיים שהמו״ד שלה, החציצה העליונה שלה אינה מסתירה כלל את יצריה האמינים: לא בכדי, אני סבור, היא יצאה זה מזה באוואציה ממני לאחר שנאומה שהסיפור האמיתי שקראת, ובדרך הכי נעימה, היא קורעת את צ'יבלי לחתיכות. סוזן המפשייר (גברת מארקבי) ו סאלי ברטון (גברת צ'ילטרן) ב"בעל אידיאלי". צילום: מארק ברנר כמטרה של התחבולות של צ'יבלי, עם זאת, נתניאל פארקר מתחולל במשחק משלו. החל כלא כלום מוחלט לאחד מושקע, שחקן שמנגנון של הפאריז מתחיל על עצמו, אך בסופו של דבר, עובר הדממה מלאה: סבלותיו מאפשרת לו להסיר את קופסת הגבס שלו, והוא מגבש את הרעיון, אורבן, חצימת התפקיד, הופכת לאיש אמיתי.  אם רק אפשר היה יותר לומר על אשתו!  צו התפקיד של ליידי צ'ילטרן הוא כי הצלח את את הכובע המתוק שלה הוא כל מה שנותר לקשט את הערב, לאחר שמצב העבדות של האמפום של צ'יבלי ברחה.  כל הקהל יודע שזה דיל חסר טובות, אפילו כשהסאלי ברטון עושה כל מה שהיא יכולה לשכנע אותנו שהקונגרי בינה לבין בעלה הוא הנושא שבו עוסק המחזה בסוף. פרדי פוקס (לורד גורינג) ופהית אומולה (מבל צ'ילטרן) ב"בעל אידיאלי". צילום: מארק ברנר ברור, זה לא.  אני תוהה אם פהית אומולה, כמבל צ'ילטרן (שאנו מתבקשים לדמיין כלורד ק' במושא אהבתו), גם לא ספקת?  נראה לי שהיא שואבת הרבה יותר הנאה מהמאבק מאשר מהזכייה בפרס. רבקה צ'ארלס (גברת בסילדון) ויואנה ון קאמפן (גברת מארשמונט) ב"בעל אידיאלי". צילום: מארק ברנר סביב אנשים מרהיבים אלו אנחנו גם יכולים להעריץ את רבקה צ'ארלס כליידי של באסילדון ויואנה ון קאמפן כפרטנרית שלה להופעות חברתיות, גברת מארשמונט.  תמיקה מורטימר משתדלת להביא פנינה טובה כדוכסית מריבורו, סאם פארקס מתנועע כווקונט דה ננג'אק, ומייקל פיטרס מכרים בבאופן חמוד כמר מונפורט.  ואז יש את המשרתים: סאם ארצ'ר כמייסון, סאם בארט כג'יימס, טים וולר כפיפס ושמואל מרטין כהארולד (וגם כנגן כינור מוכשר, מחבר בין המעשים עם ג'ייסון קר והסאלון שלו).  זהו במת התיאטרון פותחת בצורה מרהיבה, יפיפייה לעין ומוצגת במקצועיות. את הסיפור המרכזי של שחיתות במקומות גבוהים יכולנו לכתוב אתמול, והסיבובים האנשים כדי ליצור ממנו רווח (א) או לעשות הכל כדי לחפות עליו (ב), כמו נכתב אתמול.  אין הרבה שעבר.

הזמינו עכשיו ל"בעל אידיאלי"

שתפו את הכתבה:

שתפו את הכתבה:

קבלו את המיטב מתיאטרון בריטי ישירות לתיבת הדואר שלכם

היו הראשונים להגיע לכרטיסים הטובים ביותר, הצעות בלעדיות וחדשות אחרונות מווסט אנד.

אתם יכולים לבטל את המנוי בכל עת. מדיניות פרטיות

עקבו אחרינו