ביקורת: רוצחים, תיאטרון פלזנס ✭✭✭✭

דני קולמן-קוקה סוקר את 'רוצחים', מחזמר מאת סטיבן סונדהיים וג'ון ווידמן בתיאטרון פלזנס.

להקת 'רוצחים' בתיאטרון פלזנס רוצחים

תיאטרון פלזנס

22 מרץ 2018

4 כוכבים

הזמינו עכשיו

זה בטח היה מפיק אמיץ שנתן לראשונה אור ירוק ל'רוצחים'; מחזמר שמפרופיל שמונה אנשים שירו לעבר נשיאי ארה"ב.

מהעבריינים המוכרים יותר (ג'ון וילקס בות', לי הארווי אוסוולד) ועד לאלו שפחות מוכרים (אלו שהרגו את הנשיאים מקינלי וגרפילד), ההצגה מציגה עולם חלופי שבו כל הרוצחים חיים ומתקשרים יחד.

בעוד שזהו יסוד לא סביר, מדובר בסיפור מרתק, הבונה דמויות מורכבות ומגוונות, עם מניעים שונים אך מאוחדים באמצעות נקודה משותפת בהיסטוריה.
הפעולה נאחזת יחד על ידי מספר או בלדיר (ג'ייסון קאיידי מצוין) המעניק הקשר היסטורי מועיל.

המוזיקה מדהימה, כפי שצפוי מסונדהיים, עם הגאונות הלירית והמנגינות הזכורות שתמצאו אצל אחד המלחינים הגדולים שלנו. זה מגיע לשיאו בבלדה של גיטו, כשצ'ארלס גיטו מגמגם בין שלווה דתית למאניה היפראקטיבית.

זהו צוות שחקנים חזק ביותר שעובד בסנכרון מושלם ומפגין גמישות במשחק דמויות מרובות. במיוחד היה מרשים אנדרו פפר כגיטו, טובי היין כג'ון הינקלי שקט ורגיש, ומייקלה קרטמל מביאה הומור ללינטה "סקווייקי" פרום השדונית.

אלפי פארקר גם מספק מונולוג נפלא כסם ביק, הבודד הזועם שמתעסק בבלדות האהבה של ליאונרד ברנשטיין.

המופע מקבל משמעות רלוונטית בעידן טראמפ, שהציע שיריביו הפוליטיים צריכים להירצח וכי הוא עצמו היה מטרה לניסיון רצח.

זה גם נראה רלוונטי במיוחד לאור ירי ההמונים האחרונים מעבר לאוקיינוס. ההצגה לא מנסה לְפָרְנִסִיָהֶם (כפי שטענו חלק לפני שנפתחה לראשונה ב-1990), אלא מראה אותם כדמויות פגועות וטרגיות שגרמו נזק בל ישוער לחייהם ולאחרים. במילים אחרות, אנשים שלא היו צריכים להיות בקרבת נשק...

היו כמה תקלות בצליל בליל העיתונות והקטע של לי הארווי אוסוולד נמשך קצת יותר מהנדרש, אך הייתה זו הצגה נפלאה באמת. כמעט שעתיים חלפו במהירות, תמיד סימן למחזה שנכון למטרה.

להקת 'רוצחים' בתיאטרון פלזנס לא רק שעזבתי את הפלזנס עם חיוך על הפנים, אלא ש'רוצחים' גם גרם לתחיית מחקר היסטורי אצלי כשחזרתי הביתה, כי השתוקקתי למצוא עוד מידע על הדמויות המרתקות הללו. וזה במובנים רבים הוא המחמאה הגדולה מכולן.

עד 8 אפריל 2018

הזמינו עכשיו ל'רוצחים' בתיאטרון פלזנס