חדשות במה
סקירה: Dead Royal, תיאטרון Ovalhouse ✭✭✭✭
פורסם ב
23 באפריל 2015
מאת
סטיבן קולינס
רויאל מתה
אובל האוס
22 באפריל 2015
4 כוכבים
כורסה בצבע כחול חיוור. שולחן איפור לבן וזהב שלא היה מבייש את ורסאי או שונברון. קופסאות טראפלס שמפניה, חלק פתוחות, חלק לא. טלוויזיה עם נגן וידאו מקומית על גבה: היא נראית חדשה, לא אנכרוניסטית. פרחים - הידראנגאה בגוונים פסטליים, עטופים בנייר ורוד.
על הכורסה, אישה. היא נראית רוממת, אפילו במצב של חוסר הכרה הזה שמקדם את ההתעוררות, בין אם החוסר הכרה נגרם כתוצאה מאלכוהול או עייפות. מוזיקה מנגנת. מההתעוותות, נראה שהאישה, הלבושה להפליא בשחור, עם תליון כסף מוצמד לראשה, אינה מאשרת את המוזיקה. היא נעה, מתעוררת, חוצה את החדר, גיל וכאב מלווים כל צעד שלה. היא עוצרת את המוזיקה. היא שמה פיאה חמור סבר, המחברת אותה לערפל החלומי של שנות הארבעים.
היא חוזרת לכורסה. היא בחרה בנעימת טרה מהסרט 'חלף עם הרוח' כצליל המעורר המוזיקלי שלה. ואז, באופן בלתי צפוי, היא מקיאה. בגדול. הקאה בצבע ורוד בוהק. כששמנו לב שההקאה שלה מתאימה לעיצוב שלה בצורה מושלמת, היא זורקת עלבונות למשרתת בלתי נראית.
זו 'רויאל מתה', הצגת יחיד שנכתבה, בוימה והוצגה על ידי כריסטופר יואן רוברטס, עם בכורה באובל האוס השבוע. היא מדמיינת פגישה בין ווליס סימפסון לנסיכה דיאנה בשנת 1981, לפני נישואיה של האחרונה ליורש הכס הבריטי. ווליס רוצה להיפגש כדי להזהיר את דיאנה, לא לאבד את עצמה במכונת וינדזור. מצד שני, דיאנה רוצה להשיב את ערכת הפנינים שווליס לקחה כשנאלצו לברוח מאנגליה. זו החזית.
זה מרתק.
רוברטס מבצע להפליא את שני התפקידים: ווליס הזקנה והמרירה, שמנסה להציל את דיאנה מהצד הקשה של המלוכה; דיאנה הביישנית והלא בטוחה, נערה צעירה במובן של הקשיים של המלוכה, שמקבלת הכוונה מצוות הגאים שמקיפים אותה בארמון וחושבת במעורפל ששרשרת פנינים יכולה להפוך את החתונה שלה לאירוע בלתי נשכח באמת.
לשתי הדמויות אין כמעט דבר במשותף מבחינת מראה פיזי, וזה נותן לרוברטס מרחב נהדר להראות את כישוריו הקומיים והדרמטיים. שתי הדמויות מתוארות בבירור, שתיהן שונות מאוד. רוברטס מבצע את הכל במאמץ מזערי, ויתרה מכך, להפתעתנו, ההמרה מווליס לדיאנה, שמתקיימת ישירות לפנינו, מרתקת בצורה פנומנלית. איכשהו הדיאנה שלו נראית גבוהה יותר ורזה יותר מהווליס שלו.
במידה מסוימת, ישנן פה חמש דמויות: ווליס, דיאנה, המשרתת מאחורי הקלעים, רוברטס עצמו, ורוברטס במצב השינוי. על ידי גילוי הדמויות אבל גם בנוכחותו הוא, רוברטס מבטא את תככי חיי המלוכה באור הקשה של המדיה בדרכים מרתקות ותשקניות. כיוון שהוא עוטה מסכה תמיד, זה כשלעצמו מהווה ביטוי לחיי הן ווליס והן דיאנה. היבט השינוי קיים תמיד עם משפחת המלוכה.
מרגע שרוברטס מתחיל בעבודתו, ברור שישנם קווי מקביליות מפתיעים בין סימפסון לספנסר, שתי הנשים המלכותיות שבגללן כמעט הושמטה המלוכה, אבל מתוקף סיבות שונות לחלוטין. שתיהן הושמצו על ידי המדיה, לשתיהן היו קשרים שהשתמשו נגדם, היסטורית ואישית (מוסלי ואל פייד), ושתיהן היו, בצורה שלא ניתנת לערעור, טראגיות.
למרות זאת, אף אחת מהן לא ראתה בעצמה טראגית ולא נראתה כמה שהעול של בעלה נשרה לה חמור מדי. ההומור הפרוע של רוברטס, שמתבטא בכתיבה ובוודאי בהעברה ההומוריסטית והלא פורמלית שלו, מדגיש את ההבדלים והדמיון. ובזמן הזה הוא עושה טיעון משכנע, בעיקר בלתי מדובר, לסיום קו וינדזור ולהקים רפובליקה.
זהו תיאטרון חתרני, דמיוני ומרתק. אין זה דומה לשום דבר שראיתם - ובזמן שהקהל עומד להתחיל שוב בווסט אנד, זהו צפייה חובה לכל מי שרוצה שדיון הנוח יוסט, יחיה ויתגרם. אולי הדבר הכי חכם שרוברטס עושה כאן הוא להבטיח שווליס ודיאנה לעולם לא נפגשות - אמנות נגד-קהל אם תרצו - הציפייה והאפשרות כולן שם וברגע שעזבתם את התיאטרון, אתם יכולים לחשוב על זה לעצמכם. ללא הפסקה.
ישנה תמונה עוצמתית ועצובה בצורה נואשת בסוף המופע: ווליס, לבדה בדירה, מכשירי תמיכה חיים עבדים ברקע, צופה בכיסוי הטלוויזיוני של החתונה של צ'ארלס ודיאנה, כאב חרוט בכל נקבובית. זהו רגע עוצמתי ומפוכח של הרהור עדין.
ייחודי ומלהיב, זהו קטע מרשים מרוברטס שהוא מצחיק בפראיות ורב התבוננות ועמוק.
ראו את זה. אל תהססו. רוברטס הוא כישרון שבהחלט שווה להשקיע בו.
קבלו את המיטב מתיאטרון בריטי ישירות לתיבת הדואר שלכם
היו הראשונים להגיע לכרטיסים הטובים ביותר, הצעות בלעדיות וחדשות אחרונות מווסט אנד.
אתם יכולים לבטל את המנוי בכל עת. מדיניות פרטיות