ביקורת: ליזה פולמן שרה סטרייסנד, התיאטרון השני ✭✭✭✭✭

ג'ניפר כריסטי סוקרת את 'לייזה פולמן שרה סטרייסנד' בתיאטרון The Other Palace.

לייזה פולמן שרה סטרייסנד בתיאטרון The Other Palace (כחלק מסיור בבריטניה)

15 באוקטובר 2018

5 כוכבים

פרטי הסיור לייזה פולמן שרה סטרייסנד מתחיל עם קולות של נשים מברונקס המדברות על ברברה, מה שמכין את הבמה למוזיקה להתחיל. לייזה ולהקת Stardust מציגות תכנית מלאה בשירים הנצחיים. לייזה פולמן שרה סטרייסנד נמצא כרגע בסיור בבריטניה שיימשך לתוך 2019. הערב מתחיל עם אחד מהקטעים המזוהים עם סטרייסנד, Don’t Rain on My Parade, שמתחבר ל-You’ve Got a Friend. תבנית ההצגה מתבססת כשהיא רוקדת בין שירים מסגנונות ותקופות שונות. מנהל המוזיקלי, ג'וזף אטקינס, מנגן על הפסנתר ואחראי גם על העיבודים. לעיתים קרובות הם מתחילים בסגנון של סטרייסנד ואז עוברים לצורה משלהם, מותירים חותם ייחודי וטרי על הקלאסיקות.

לייזה פולמן היא כוחות הטבע ויש לה רקע והכשרה בשירה הקלאסית. נפלא לשמוע את גווני הקולות החושניים והחלקים שלה מתחברים לשיא עשיר וחזק. לעיתים יש הדהוד של הצליל של קול סטרייסנד אך לייזה מציינת מראש שהמטרה היא לחלוק כבוד למקור מבלי לנסות לחקות. התוצאה היא צליל של סטרייסנד עם פרוסת לייזה עסיסית ביותר.

בנוסף לשירה יפהפיה ומדויקת, פולמן מצטיינת בהוספת ביטוי של חיבור רגשי הנדיר בהופעות קונצרט. בגרסה שלה ל-You Don’t Bring Me Flowers קיבלתי הבנה ברורה יותר של המילים מאי פעם.

עם זאת, לייזה אינה הכישרון הענק היחיד על הבמה והיא נוהגת להעריך את הבנים בלהקה. כאנסמבל הצליל מותאם ועשיר כשנדרש ובכל זאת גם רזה ולירי. העיבודים אינטליגנטיים ומציגים עומק של ניגודיות. הם חושפים את ההרמוניות והצלילים שבלב המוזיקה. כל אחד מהם הוא אמן בתחומו.

העיצוב של הערב תוכנן היטב ועם אנקדוטות ועובדות על 'ברברה' פזורות בנדיבות בין הקטעים, הקצב קליל עם רק טיפה נפילה בחציה השני עם כמה מהבחירות הפחות מוכרות בשירים.

לסיכום ערב של בידור מנצנץ, לייזה שרה Happy Days are Here Again, חוזרת לבמה אחרי סטנדינג אוביישן מוצדקת היטב כדי לסיים ב-People. קהל שהגיע אולי כמעריצי ברברה סטרייסנד ככל הנראה עזב כמעריצי לייזה פולמן, היא פשוט נהדרת!