סקירה: לא בדיוק ירושלים, תיאטרון פינבורו ✭✭✭✭

ג'וליאן איבס מבקר את 'לא בדיוק ירושלים', מחזה מאת פול קמבר המוצג כעת ב-The Finborough Theatre, לונדון.

ריאן וויט ורוני יורק. צילום: קירסטן מקטיירנן

לא בדיוק ירושלים, The Finborough Theatre,

5 במרץ 2020

4 כוכבים

הזמנת כרטיסים

בשנת 1980, ארבעה צעירים בשנות ה-20 לחייהם, מחפשים כיף והרפתקה מחוץ לבריטניה, נפגשים בקיבוץ ונאבקים, מתווכחים, מתאהבים ומתפרדים זה מזה ושני הישראלים שצריכים לנהל את עבודתם ההתנדבותית. אנו עוקבים אחריהם מקליטתם ועד עזיבתם הסופית, ורואים כיצד הם מושפעים ומשתנים על ידי החוויות שלהם, שהכותב מנצל לפתיחת חקירה של הזהות הבריטית. על אף שיש כאן קצת הקשר לישראל, יותר חשוב הוא ההזדמנות לחשוף אמיתות נסתרות לגבי מי הבריטים ומה הם חושבים על עצמם ועל העולם, מה שהופך את ההפקה הזו למתאים מאוד להחייאה בזמן זה. הפקה זו לציון ה-40 - המקרית גם העונה ה-40 של התיאטרון עצמו - היא חידוש של מחזה שנכתב היטב מאז בכורתו אך די מבולבל התעלם בבמת המקצוענים.

ריאן וויט ואיילסה ג'וי. צילום: קירסטן מקטיירנן

אולי המסע המעניין ביותר כאן הוא של גילה, רכזת הקיבוץ. בתפקיד, איילסה ג'וי נותנת הופעה מרשימה שבה כל שניה מתועדת במדויק, בפרטי פרטים, ומאוזנת להפליא בקונספציה הכללית של הדמות. היא מצטיינת במיוחד בשימוש ב'אנגלית השבורה' של דמותה במגוון דרכים כדי לבטא תחילה את היותה נפרדת מהקבוצה שלה, ואז את ניסיונותיה המפוצלים ליצור קשר קרוב עם אחד מהם, מייק. אף על פי שהיא דמות 'חזקה', שלא סובלת שטויות, היא גם מעבירה חושניות עמוקה בעיניה ומבטה, מה שהופך את מסעה הרגשי לאמיתי וכובש. לאחרונה נראתה לפאר רב ב'יהודים רעים' ב-Theatre Royal, Haymarket, זהו תפקיד שמושך אותה אפילו יותר למצב של שחקנית חזקה ורצינית.

רוני יורק וראסל בנטלי. צילום: קירסטן מקטיירנן

ניגוד מוחלט לרצינות של גילה, עם זאת, נמצא ברוני יורק המפואר בתור פיט המטריד באמת, יצירה שכל מוחו ונפשו נראים כמי שמנחים על ידי התוכן של עמוד 3 של העיתון 'הסאן'. זוכה כבר למועמדות לפרס אופי עבור תפקידו ב-'Will…' ב-The Rose Playhouse, Bankside, תפקיד זה הוא הופעה יוצאת דופן נוספת. האנרגיה הפיזית החשמלית שלו והפרצוף המפעיל להביע שלו מתקשרים בהתמדה בכל מהמורה: בהתחשב בדמות שהיא שטחית דו-ממדית, הקריאה והניתוח המעולמים שלו של הטקסט – בשילוב עם המקצוענות שלו – חושפים רשת של סתירות ופגיעויות שהופכות חלק זה למרתק וחשוב.

ריאן וויט ומירנדה בראון. צילום: קירסטן מקטיירנן

שאר צוות השחקנים לווה בכישרון רב. מייק של ריאן וויט הוא 'תשומת הלב' הראשית המסובכת בלב חסר חוליות, על דרך אישית המתחילה שיכורה ומסתיימת ב'ערפל הסקוטי'; מירנדה בראון מוצאת צבעים רעשניים בחלק דומה לא מתפקד של האחות קארי; בעוד ג'ו מקארדל משלים את רשימת הבריטים בתפנית בלתי ניתנת לזיהוי של בן הכישור הבזוי של פיט. בפנים האסתטיות של ישראל, ראסל בנטלי הוא אמי רגוע ורגוע. זהו צוות חטוב היטב, והמרחב על במת התיאטרון בגודל גלויה הוא קשה להשגה כשהם נוגעים זה בזה כל הזמן. עם זאת, עבור אירוע זה, כישרון העיצוב הקרוב סיסי קאלף יצרה רושם מעורר התפעלות של המשק, עיצוב שמואר עם דמיון פיוטי על ידי ריאן ג'וזף סטאפורד החד והמתחיל לציין: דרך ההתמודדות שלו עם צפיפות, רוויה ודעיכה, בשילוב עם תחושה נאה של מה לעשות עם הסט, הופכת את עבודתו להנאה בפני עצמה. איזובל פלוו היא המוח החכם מאחורי הבחירות האופנתיות: עם הכל מחוזקות משליטה וסמכות לגילה, ועד לזוג מכנסי ג'ינס קצרים שהופכים את פיט להיראות כמו הוא יצא הרגע מתוך 'מאג'יק מייק'. כן, זהו מופע שיש בו משהו לכל אחד.

ריאן וויט. צילום: קירסטן מקטיירנן

זוהי גם ההישג האישי האחרון של הבמאי, פיטר קבנה. הרבה יותר מסתם במאי, הוא יזם את הפרויקט על פי המלצתו של המנהל האומנותי של התיאטרון, ניל מקפירסון, והוא הציב אותו עם מימונו האישי, וכמה מפיקים שותפים. תפקידו של קבנה כמייצר דרמה בכיר ל-BBC Radio אפשר לו, דרך קשריו המצוינים לסוכנים, ללהק את ההפקה עם הכישרון היותר טוב הזמין, וזהו רצונו להשיג העברה. הוא גם היה צריך לחשוב מחדש על מחזה שלא נגעו בו התעשייה במשך עשורים ארבעים, והוא הוביל את קבוצתו דרך תהליך חזרות חד-חודש שהביא את מה שאנו רואים כעת, ואת מה שהוא ממשיך, עם הקבוצה, לשכלל. זהו התרחשויות מרשימות של מחזה שידוע באזור בליבו אך בלתי מוסבר כמעט לא נראה. כן, ההרגשה במחצית הראשונה היא שאף על פי שהפסקה הקרבה זה עדיין לא פרץ: אך כל סצנה משחקת יפה, זה תיאטרון שחקנים שעובד. עם זאת, תחושת דחיפות אמיתית מגיעה רק במחצית השנייה, שבה פתאום יש הכל לשחק. המחבר פול קמבר (מוכר טוב יותר לתקהלית באמצעות תפקידיו הרבים בטלוויזיה כשחקן, אולי) זכה להצלחה גדולה עם זה, המחזה הראשון שלו: לראות אותו שוב עכשיו הוא עדיין מרוצה ממנו. ואני חושב שגם אתם תתאהבו בו. כפעילות שנה חופשית, זה אולי לא בדיוק ירושלים, אבל זה הרפתקה נהדרת.

'לא בדיוק ירושלים' יוצג עד 28 במרץ ב-The Finborough Theatre

הזמנת כרטיסים ל'לא בדיוק ירושלים'