סקירה: המופע, סטודיו טראפלגר ✭✭✭✭✭

המעשה

סטודיו טרפלגר

7 מרץ 2014

5 כוכבים

דמיינו, אם אתם יכולים, שחקן שמסוגל לתעל את קנת' ויליאמס, דייוויד ניבן, רואן אטקינסון ודייוויד טננט בו זמנית. שחקן עם תזמון קומית מושלם, תחושת אינטימיות וחום שיכולים לבוא מכְּנוּת תקשורתית עם הקהל, ויכולת לעבור מהומור קל לאבחנות חודרות לכאב משתק ברגע. שחקן שיכול ליצור תיאטרון טוב. שחקן שיכול לבצע שיר מוכר בסטייל ועם מילים חדשות המוגשות בצורה מושלמת. שחקן עם סגנון ואינטליגנציה.

לא יכולים לדמיין אחד כזה?

אז גשו ל"המעשה", כרגע מוצג בסטודיו טרפלגר 2, ותספגו את ההופעה שם שמבצע מתיו בולדווין, שיחד עם תומאס הסקוט יזמו את היצירה; הסקוט מביים.

זהו 70 דקות של פלא תיאטרלי. הצלחה בלתי מעורערת.

וזהו מסע מייסר לעתים וקשה לעיכול דרך נושא חמקמק של ביטול ההפללה של הומוסקסואליות בבריטניה וכל מה שנלווה לכך.

הכתיבה מיומנת, חכמה ורגישה.

השיר העובר הוא גרסה מקוצרת לנאום בית הלורדים הממליץ על הביטול ההפללה. מול הוויכוחים הלא אישיים והאינטלקטואליים על שינוי החוק, בולדווין והסקוט מציבים סדרת קטעים המעניקים נקודות נגד חדות.

יש סיפור על אהבת נער והתבזות - בולדווין מספר את הסיפור הזה כל כך טוב, כל כך חם, כל כך עדין שקשה לצפות. כל חיים עברו בוודאי חוויה כזו, של אהבה מועצמת ומתפתחת רק כדי להידחות.

יש הצצה לחיים בעולם תת-תרבות חבויה של מועדון הומוסקסואלי ופרוע, עם 'דוכסית' ששלטת בלשון חדה ועין לכישרון.

יש קטע אכזרי על עובד ציבור שמתאהב ב"סחורה גסה" ומתאהב עד הסוף, נותן הכל, נבגד ואחר כך נסחט ואז עומד לדין - אך כל הזמן, עדיין אוהב את מר RT. חלק מזה היה כל כך חשוף, כל כך אמיתי, כל כך מוחלט שאי אפשר היה שלא לעצום עיניים במשך כמה קטעים: מיומנותו של בולדווין הייתה מרשימה ללא עוררין.

בקטע במיוחד חכם, בולדווין קורא סדרת מכתבים שנשלחו על ידי העובד הציבורי למר RT. הם חיים, מוחשיים, מלאי הכאב של אהבה. כאשר הוא חייב לקרוא אחד מחדש, בקול רם במשפטו על מעשה הבוגרה, ההשפעה היא כמו להישרף בחיים. זו עבודה צורבת ומיומנת.

והיו גם סצנות המתארות את החיים הרדודים והבלתי מסופקים של ההומואים 'המודרניים', חיים שהעובד הציבורי ואחרים כמוהו עשו אותם אפשריים. אך חיים שאין קשר בינם לבין החיים שלהם. בולדווין מאפיין את הניואנסים של 'היחסים' של ימינו, של הבעיות, הפרוטות והעייפות של הסופר גייז החדשים: "זה נראה לי די חסר דם".

בדיוק.

זהו יצירת תיאטרון עוצמתית, מדיטציה על מצב ההומוסקסואל בבריטניה ב-50 השנים האחרונות בערך. אך היא עטופה ומועברת כמו מעדן מושלם, כזה הוא כישוריו המדהימים והיכולות המסנוורות של בולדווין.

וירטואזיות בפעולה.