אוליבר דאודן מתווה לתיאטרונים בבריטניה מפת דרכים להיעלמות

השבוע, מזכיר התרבות אוליבר דאודן פרסם מה שהממשלה כינתה "מפת הדרך לפתיחה מחדש של התיאטראות באנגליה". 100 ימים חלפו מאז שהתיאטראות נסגרו, עכשיו כל מה שיש לנו זה מפת הדרך הזו, ללא מימון וללא תיזמונים.

אוליבר דאודן MP - מזכיר התרבות

מפת הדרך לתיאטרון אמורה להציל תעשייה ביתית ובינלאומית בשווי מיליארדי פאונד, אך כל תלמיד בית ספר היה יכול להרכיב רשימה של נקודות כמו אלה. התיאטראות ברחבי המדינה נסגרו כעת למעלה מ-100 ימים ואנחנו חיכינו בסבלנות לפעולת הממשלה, אך זהו הצעה מאכזבת ממזכיר תרבות שברור כי הוא יודע מעט על תעשייה הנמצאת באחריותו.

אז הנה מפת הדרך (וכן, זה כל מה שיש בה):

שלב ראשון - חזרות והדרכה אך ללא קהל ותוך ציות להנחיות המרחק החברתי. שלב שני - הופעות לשם שידור והקלטה תוך ציות להנחיות המרחק החברתי. שלב שלישי - הופעות בחוץ עם קהל בנוסף ל"פיילוטים" להופעות פנימיות עם קהל במרחק מוגבל. שלב רביעי - הופעות מותרות בפנים/בחוץ, אך עם קהל במרחק מוגבל בפנים. שלב חמישי - הופעות מותרות בפנים/בחוץ, עכשיו עם קהל מלא יותר בפנים.

דאודן יצא עם המילים הנכונות. "אני נואש להרים את המסך על הופעות חיות בתיאטראות ובמוזיאונים בהקדם האפשרי – הם נישמתה של אומתנו וציר של התעשיות היצירתיות העולמיות," הוא אמר. "אנחנו יודעים את האתגרים – התיאטראות חייבים להיות מלאים כדי להרוויח, והאמנים צריכים להיות בטוחים על הבמה כשהם שרים, רוקדים ומנגנים – אבל אני נחוש להבטיח שהאמנויות לא יישארו סגורות יותר מכפי שצריך בכדי להגן על בריאות הציבור."

התיאטרון של הנסיך אדוארד סגור. צילום: מארק לודמון

הוא הוסיף: "אני יודע שהציבור רוצה שהתיאטראות ייפתחו, שהאמנים המבריקים שלנו רוצים לחזור לעבוד, ונעשה את כל שביכולתנו להחזיר אותם לפעילות מלאה. מפת הדרכים שלנו מציעה שביל ברור חזרה."

המילים הללו נבחרו בקפידה, אך המילים החסרות הן שדואגות אותי.

מאז היום הראשון שהבניינים נסגרו, התיאטראות ויוצרי התיאטראות, יחד עם מוזיקאים, טכנאים, צוות שיווק ומדיה של תיאטראות, נכנסו לפעולה, ומאות שעות של בידור נוצרו בבתים והועברו בשידור חי באמצעות פלטפורמות מדיה חברתית לאסוף כסף לצדקה של ה-NHS ולאלו בתעשייה שנפגעו קשות בגלל קורונה. חלק מהחברות פרצו את מאגרי ההקלטות שלהם, קיבלו אישור מיוחד לשדר חומר שבעבר לא היה מתוכנן להפצה פומבית, ובעלי זכויות נתנו אישורים מוגבלים כדי לסייע.

שלב שני של מפת הדרך ממליץ על הופעות לשם שידור והקלטה כפתרון המיידי ביותר. מה בדיוק להקליט? עלות הקלטת כל הופעה היא לא משימה זולה. יוצרים, כותבים, אמנים, מקומות, לא להזכיר זכויות ביצוע (אם לא נכתבו במקור), עושים זאת לאפשרות רק לשחקנים הגדולות כמו התיאטרון הלאומי, קמרון מאקינטוש, אנדרו לויד וובר וחלק מהפלטפורמות כמו Broadway HD. יש להם כבר אוסף של הפקות מוקלטות, עם ערכי הפקה גבוהים. התרשמתי לראות שגם בזמנים קשים התיאטרון הלאומי טיפל בזכויות תמלוגים על ביצועים לצוות להפקות מצולמות שנועדו במקור להיות מוצגות רק בבתי קולנוע.

שדרת שפטסברי לונדון - 9 בערב רביעי 24 יוני 2020

הקלטת הפקה גדולה יכולה לעלות עשרות אלפי פאונד אם הסכמים על זכויות יכולים להתממש – מכאן מוגד בי הסינגלים מוצגו בזמן הנעילה. כל הופעה אוה מוסיקל קטנה בפסטיבל, וכמובן חזרות אחר כך, קשה להעמיד באי שציות למרחק חברתי, ועלות הבימוי של כל סוג של הפקה תהיה מעבר ליכולת של הרבה תיאטראות קטנים שכבר נמצאים מצוקה כספית וכמעט סגרו את הדלתות, שמירה שקטה על המבנים.

ערכנו לאחרונה סקר שבו שאלנו תיאטרונים את מחשבותיהם על סטרימינג. זה היה, לרוב, חיובי עבור מופעים גדולים אך התרגיל נשחק במהירות עבור יותר מ-50% מהנשאלים שאמרו שהם מעדיפים מופע חי ושהסטרימינג מדכא ומדאיג אותם. האם התיאטרון החי יחזור אי פעם?

שאר מפת הדרך של הממשלה כמעט חסר תועלת. ללא מועדים או תיזמונים, אנחנו עלולים לראות את הממשלה מרשה לתיאטראות חוץ להיפתח במרתף החורף – נקודה שלא נפספסה על הנהלת תיאטרון מינק היפה בקורנוול. זה יכול להיות אחד מהתיאטראות היחידים המסוגלים למלא את רוב ההנחיות כבר כעת, אך הוא גם סגור יחד עם כל התיאטראות הפנימיים. באזור עם מדי תיירות מיועדת להפסדים בסדר גודל של 630 מיליון פאונד השנה, הנהלת המינק כינתה את הסגירה "אבסורדית". "יש לנו מופעים מוכנים לחזור לבמתנו. לגמרי אבסורד לא להיות מורשים להופיע בסביבה בטוחה מקורונה לקהל במרחק חברתי," אמר הדובר.

התיאטרון מינק, קורנוול

גם שלב הראשון של מפת הדרך מספק פתרון מאוד מוגבל. הוא מציע לאמנים לחזור, אך לכמה זמן הם יכולים לעשות זאת? חובה לשלם משכורות וללא מועדים לשלבים 3, 4 ו-5, זה אינו מעשי, כיוון שהם עלולים להתאמן חודשים על גבי חודשים.

ההצהרה של דאודן נראית כחדשות טובות עבור בתי הספר לדרמה, מוסדות החינוך והקונסרבטוריה שייכת למושג "הדרכה", למרות שאתה תוהה מה תיאטרון ללא כל נגיעה פיזית עשוי להיראות בעתיד. רומאו המסכן!

ברור כעת שהתיאטראות בארץ מתקרבים לחיסול תמידי. כבר ראינו את נוףילד סאות'המפטון והלייקסטר היימרקט נכנעים לפשיטת רגל. השבוע התחיל התיאטרון רויאל פלימאות' בעריכת משא ומתן על פיטורים, וקבוצות תיאטרון כולל דלפונט מאקינטוש ונימאקס והמפיק קמרון מאקינטוש פיטרו עובדים. התיאטרון הלאומי מזהיר שהוא יהיה חדל פירעון עד חג המולד; הגלובס אומר דברים דומים. התיאטראות ברחבי הארץ ששרדו את מלחמת העולם השנייה עשויים לא לשרוד את קורונה על אף המאמצים ההרקליים של הצוות והנהלה.

הרבה מאמנים תולים בשקט את התקוות שלהם בעונת הפנטו של חג המולד. עבור רוב התיאטראות האלה, במיוחד מחוץ ללונדון, הפנטו מספק את הכספים לניהול התיאטרון כמעט כל השנה. בלעדיו, סגירתם מובטחת. אף תיאטרון לא ביטל את הפנטו, רובם מתפללים לנס של הרגע האחרון.

בינתיים, הרבה מהעצמאיים שמפעילים את התיאטרון – במאים, צלמים, יחסי ציבור, מעצבים, עיתונאים פרילנסרים, צוות טכני ועוד רבים – כבר מרגישים את הלחץ שנפל עליהם כשהממשלה סיפקה סיוע כלכלי. הבטחות רבות ניתנו על ידי הממשלה אך דבר לא סופק.

https://youtu.be/Cxd-l2YAij8

דרמטורג ג'יימס גרהאם, שדיבר בתוכנית BBC Question Time וב-Hardtalk, הציע פתרון פוטנציאלי בבקשה מהממשלה להשקיע השקעה זמנית במקום חילוץ שניתן להחזיר לאורך הזמן. בסופו של דבר, יש צורך בכספים ובמהירות או שהעובדים, המקומות ותמיכה עסקית בתחומים כמו תאורה, עיצוב תלבושות, ייעלמו, לא להזכיר את העסקים האחרים שמסביב לתיאטרון כמו תיירות, מסעדות, ברים, מוניות. להוציא את יותר מ-20,000 האנשים שהתיאטרון מביא ללונדון כל לילה ורחובות ריקים יכולים להיות הנורמה.

במתבטא על מפת הדרך, גרהאם כינה אותה "קרן אור מרגיעה בחושך" אך הוסיף: "מה שעדיין חסר, כמובן, הוא כל חבילת השקעות שתוכל לאפשר בפועל לעשות זאת ובלעדיה, אין לנו ספק שהאקולוגיה התיאטראלית כולה על סף התמטקות מוחלטת ומוחלטת."

הנה דוגמית משוב אחרת מהתעשייה.

ג'וליאן בירד, מנכ"ל החברה של תיאטרון לונדון, קרא לממשלה לתת תאריכים "לא מוקדם מ-" שונים עבור השלבים השונים של המפה כך שתיאטראות יוכלו להתחיל לתכנן לפתיחה מחודשת. "אחרת ללא מידע כלל, התיאטראות והמפיקים יצטרכו להניח תרחיש גרוע ביותר ולתכנן להישאר סגורים למשך תקופה ארוכה. עם שאר הכלכלה הנפתחת מחדש במהירות אנחנו מאמינים בהחלט כי עם תהליכי בטיחות נכונים, נוכל לחזור לקהל מלא בתיאטראות בתוך חודשים. אנו צריכים אישור ממשלתי על כך."

פיונה אלן, מנכ"לית ומנהלת אומנותית של היפודרום בירמינגהאם, אמרה כי, ללא תאריכים, המפה "חסרת תועלת מעשית לחלוטין למגזר האומנויות הבמה". "אנחנו צריכים תאריכים לעבוד עליהם כדי לתכנן כראוי אחרת עוד מקומות עבודה יאבדו ועוד מָקומות וחברות ייסגרו. איך זה לא ברור?"

ג'וליה פוסט, מנכ"לית הלורי במנצ'סטר, אמרה: "המקומות ברחבי הארץ – כולל הלורי – מבקשים להתחיל בהכנות לפתוח את הדלתות שלהם ולהעלות יצירה מופלאה של אמנים על הבימות שלנו עבור הציבור ליהנות ממנה בבטחה. במקום זאת, קיבלנו הצהרה מעורפלת ובלתי ברורה שבלבלה רבים ולא עזרה לאף אחד. תחומים אחרים קיבלו תאריכים לעבוד איתם – ואומנויות הבמה צריכות להיות לא שונות. ללא תוכנית ברורה, עם לוחות זמנים ברורים לביצוע, אנו מציבים את כל מגזר התיאטרון עוד יותר במשבר, המגזר שלנו ראוי ליותר."

מאט טרומן, עמית קריאטיבי בסוניה פרידמן פרודקשנס, שמביאה מופעים כמו הארי פוטר והילד המקולל, דחה את התוכנית כ"דבר בלתי עקבי". "יעדים ללא כיוונים – זה לא מפת דרך, זה חלום של שנת הפער."