סקירה: אפר אנג'לה, היכל פיירפילד קרוידון ✭✭✭✭✭

פול טי דייויס סוקר את "האפר של אנג'לה", מחזמר חדש מאת אדם הוולס המבוסס על זיכרונותיו של פרנק מקורט, שמוצג כעת ב-Fairfield Halls בקרוידון.

ג'סינטה ווייט ואוין קאנון ב"האפר של אנג'לה". צילום: פאט רדמונד האפר של אנג'לה - המחזמר.

קרוידון, פיירפילד הולס.

26 בספטמבר 2019

5 כוכבים

קנו כרטיסים

מבוסס על ספר הזיכרונות של פרנק מקורט משנת 1996 אודות ילדותו הענייה באירלנד בשנות ה-30, הגרסה המוזיקלית לקחה קצת זמן עד להופעת הבכורה המקצועית שלה בבריטניה. המופע, לא במפתיע, כבש את אירלנד בסערה, ולא קשה להבין מדוע. מקורט היה פרשן נפלא של ילדותו, והספר היה בין הראשונים בז'אנר חדש שזכה לכינוי "זיכרונות עוני". אכן, כיצד המשפחה שרדה כזו עוני, לאחר שננטשה על ידי אב שיכור, קשה לצפייה לפעמים, אך זהו גם חגיגה להישרדות ולחוסן המדהים של אמו, אנג'לה. זהו הפקה יפהפייה, מרגשת וחזקה, עם מוזיקה ומילים מאת אדם הוולס שחובקות את הקהל במנגינה ואהבה. קשה ככל שהילדות הייתה, מקורט גם נותן לה צבע של הומור שובב, והיופי בספרו של פול הרט הוא שהוא לא רק משתף את הדמעות בעיני פרנק אלא גם משאיר את הנצנוץ.

ג'סינטה ווייט. צילום: פאט רדמונד

זו מחמאה להוולס והרטר שהחומר לא נופל לסטריאוטיפים של "איירישיות" אופיינית, אין ריקוד משכר בבר והצל של ריברדנס מוחזק בקפידה. והלהקה הפנטסטית, זהו מופע שמבוצע מתוך הלב וקרן באהבה. כאנג'לה, ג'סינטה ווייט מיוחדת, שומרת על רגשות מספיק מאופקים כך שנמנעים מדרמה יתרה, והיא מהממת בנעימה ובשקט. הבלדה "ריבר שאנון", שבה אנג'לה מאבדת ילד למחלה, קורעת לב ופרידתה מבנה, קורעת לב אך מציעה תקווה. כאן פרנק, אוין קאנון הוא מספר חמים, עובר בקור מקסים לייצוגי הילדות של פרנק, משחקו ושירתו בין הטובים שראיתי השנה. קונור גורמאולי מבריק כמלכי ג'נר, ממפה בהצלחה את התקדמותו מילד לאיש צעיר, ומארטי מקגווייר נותן ביצוע מעולה כאב המלך האלכוהולי, ביצועו מעוגל כדי אפילו להוציא קצת חמלה עבור הוותיק הנבזי. המחזמר מתמלא בדמויות מצוינות, ביניהן אמנדה מיניהן בדמות סבתא קשה כאבן, נורמה שייהאן כגובהת השכירות חסרת הלב גברת פינויקן, ובריג'יד שיין כהתאלית המרתקת אך הנתונה לגורל טראגי תרזה קרמודי.

אווין קאנון. צילום: פאט רדמונד

הבימוי של ת'ום סאת'רלנד ועיצוב התפאורה והלבוש המעולים של פרנסיס או'קונור שומרים על הפשטות ועדיין בעלי אפקטיביות גבוהה, המופע מתקדם בקצב ראוי. אולי במקומות מסוימים עוד אנקדוטה והומור היו מאזן את הטרגדיה בחלק הראשון, אך המופע הזה פחות קודר מאשר עלובי החיים! כשפרנק חוסך את כספו כדי לעזוב את אירלנד ולבנות את חייו באמריקה, הוא מגיע לשיא שמציע תקווה וחוגג אהבת משפחה והישרדות. מפיקים מהווסט אנד צריכים לשים לב, המופע הזה צריך העברה מידית, הוא עליון על הרבה הצגות בינוניות שמוצגות כעת בלונדון - עדיין מלחינה את השיר נושא בראשי בבוקר שלאחר ההופעה, משהו שהצגות גדולות אחרות מהווסט אנד לא הצליחו לעשות. ואמריקה, במיוחד ערים עם אזרחים איריים/אמריקאים יאהבו את המופע הזה! זהו חוב שצריכים לתת לו את הפלטפורמה והקהל הרחב ביותר האפשריים, אך כעת אני קורא לכם להגיע לקרוידון. לא תצטערו על שראיתם את המופע הזה שעובד על ליבו בגאווה ובשירה.  השנה ראיתי רק שני מחזות זמר שבהם הקהל קפץ על רגליו תוך שניות מסיום האקורד האחרון. אחד היה ״קאם פרום אווי״, השנייה היא "האפר של אנג'לה". אל תפספסו אותו.

עד 5 באוקטובר 2019

קנו כרטיסים ל"האפר של אנג'לה"