סקירה: טירת כחול-הזקן, אופרה ירוקה, תיאטרון ארקולה ✭✭✭✭✭

טים הוכשטראסר סוקר את האופרה של ברטוק, טירתו של כחול הזקן, שהוצגה על ידי גרין אופרה בתיאטרון ארקולה, לונדון.

ג'וליאן דברהייל ואנסטסיה איניס. צילום: ניק רוטר. פסטיבל גרימבורן טירתו של כחול הזקן תיאטרון ארקולה

31 באוגוסט 2022

5 כוכבים

אתר התאטרון הירוק

האופרה היחידה של ברטוק, משנת 1910, היא בחירה מצוינת להכללה בגרימבורן. אמנם היא רק שעה אחת ארוכה, היא עדיין מציעה מגוון אדיר של מצבי רוח, כשעליהם שכבת אינטנסיביות גולמית שהאינטימיות של סטודיו 1 בתיאטרון ארקולה רק מחזקת. ההפקה הנהדרת הזו של גרין אופרה לא אכזבה, מעוררת ברגש רב בזכות הבמה מצוינת משני השחקנים הראשיים ותמונת תזמורת חריפה בהכוונת ג'ון פול ג'נינגס.

ג'יימס קוריגן. צילום: ניק רוטר

קשה לתמצות את העלילה כאן: מדובר באווירה ורמזים. כחול הזקן מביא את יהודית לטירתו האפלה, שכאן הפכה לסטודיו של אמן, והיא מתעקשת ללא פחד לפתוח את שבעת הדלתות למרות אזהרותיו, כשהיא חושפת מראות מרהיבים המוכתמים בדם. סגנון השירה הוא בעיקר הצהרה שנמסרת על ידי שני השחקנים, והעבודה הפיקורלית מועברת לתזמורת, שהותאמה ל-10 נגנים, שבה גם החלל המצומצם הזה מועשר בגוונים מגוונים במיוחד.

ההיבט החדשני ביותר של הבימוי המרגש של איליאנור ברק הוא לאכלס את הבמה עם אובייקטים מוחלצים ופריטים ממוחזרים בעיקר מאיסוף חופים אנגליים. חוטים של בקבוקים כקשורים עם אביזרי דיג, ושארית בד ונוצות משלבו במיצבים שונים שבולטים בפעולה. דלת נטושה נוכחת פה - באופן בלתי נמנע - יחד עם סחבי ים המתממשים כפרחים ונדנדה מדהימה המונפת מלמעלה לייצג את אוצרותיו של כחול הזקן. מעיל הסיום שנח על כתפי יהודית כשהיא נשבתת בזיכרון של כחול הזקן, מרגש במיוחד כשמדובר בחפץ מרופט ומפורק.

אפריל פרדריק וג'יימס קוריגן. צילום: ניק רוטר

חייבת להיות התרגשות של אימה גם כן, והאימה מגיעה גם ממה שאתה רואה ושומע. סדין מיטה שנפרס מלהיות לבן למלווין דם מתאים לשער השישי, והתזמורת המלווה בקריאת יהודית הייתה מעל ומעבר להתמודד עם המג'סטיות האקורדית של השער החמישי שחושפת את ממלכתו של כחול הזקן המאוימת בענן מכניס השראה. כדי שהעבודה תשחרר את מלוא עוצמתה, דמיונכם צריך להיות מועורר על ידי הערצה סנסואלית שגורמת לטירה לבכות דם, וההפקה הזו בהחלט שחררה את המטען הזה מבקר זה.

ישנם צוותים מתחלפים, ובערב הראשון היה כימייה אמיתית בין ג'יימס קוריגן ואפריל פרדריק, הן מבחינה מינית והן מבחינה מותחת שהעזרה הזו השעתה את חוסר האמונה והשמרה המתוחה. ההגדרה, פחות אפוקליפטית מהרגיל, רמזה שג'יימס היה אמן בודד שאסף וקלף מוזות, פחות רוצח ויותר סוליפסיסט. הוא בהחלט הצליח להעביר היטב גם את הכמיהה לחברות וגם את הרצון לא לשחרר עבר מנצל. פרדריק תפסה את המטפחות הנכונות של עזות וחוסר פחד כשהיא נכנעה למתח של רצון לדעת יותר ויותר. היא גם הצליחה לרשום באופן מרגש את פתיחת הדעיכה של מישהו שהבין שיש לו יותר ידע ממה שרצה או שהיה זקוק אי פעם.

אפריל פרדריק וג'יימס קוריגן. צילום: ניק רוטר

בהיותה תפקיד כוכב בסיפור, עלינו לומר משהו בפירוט על כוחות התזמורת. ג'ון פול ג'נינגס תיאם את העניינים בפולישותט ושקידות - ברגעים התצוגתיים הוא אפשר לקבוצה המדהימה של הנגנים להביע את עצמם, אך גם הוביל והכווין את הצליל עם דיוק כדי להוסיף גוונים נוספים כשנדרש פריוקור אחרק את דור ביותר. עבור כל חלק היה אוויר שמנסה לזרוח עם אופי בייחודו, במיוחד בכלים ניפחות אך הכוח של הקבוצה כולה היה גם כן כשנדרש.

ההפקה הזו כבשה אותי לחלוטין לביצוע בסקאלה של תא חדר - היא מגבירה את הדרמה על ידי משיכתכם פנימה, בעוד שהיא מאבדת ממעט הרזוננס בהפחתת המסה של התזמורת. השירה עצמה ניתנת לקריאה בכמה רמות - יצירת סימבוליזם מופשט בהשפעה מהעבודות האקספרסיוניסטיות של ריכרד שטראוס, או כמשל אתי על כמה אנחנו צריכים באמת לחתור לחדור לעומק הנפש של אלו שחשבנו שהם קרובים לנו ביותר. יצאנו מהתצוגה עם הרבה לחשוב עליו וזיכרון של הופעה מרוחקת, מרשימה טכנית, ותוססת - במיטבו. תפסו אותו או בארקולה, או מאוחר יותר החודש בקפלת אסיילום, פקהאם. ובונוס, עבור כל כרטיס שנקנה עץ יישתל.

טירתו של כחול הזקן ממשיכה ב- תיאטרון ארקולה בלונדון עד 3 בספטמבר ואז ב- ASYLUM לונדון מ-13 עד 18 בספטמבר 2022. הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ביקורות נוספות מגרימבורן 2022

קראו גם ביקורת חליל הקסם תיאטרון ארקולה

קראו גם ביקורת בן זוג הבוסן תיאטרון ארקולה