סקירה: ספריי לשיער, תיאטרון ניו ויקטוריה ווקינג (סיבוב הופעות בבריטניה) ✭✭✭✭✭

הצוות של היירספריי. צילום: אלי קורץ היירספריי

תיאטרון ניו ויקטוריה (סיבוב הופעות בבריטניה)

18 במרץ 2016

הזמינו עכשיו

בוקר טוב בולטימור! זה תחילת שנות השישים בבולטימור והרבה דברים עומדים להשתנות באמריקה. טרייסי טורנבלד, ילדה עם הרבה לב ושיער גדול עומדת לשנות את הכל.

זה היירספריי, המיוזיקל שזכה בפרסי טוני ואוליבייה, שהצית את התיאטרון בניו ויקטוריה בווקינג אמש וגרם לקהל לצעוק לעוד בסיום.

מרק שיימן (מוזיקה ומילים), סקוט ויטמן (מילים), ומארק או'דונל ותומאס מיהן (ספר) לקחו את סרטו של ג'ון ווטרס מ-1988 והפכו אותו למיוזיקל בלי לאבד שום מהקסם. ההצגה מתמצתת בצורה מושלמת את התקופה והיא מלאה בהומור. זהו עולם מאוכלס בדמויות מוגזמות, אבל הן כל כך כתובות היטב שהן אמינות ואומצו על ידי קהל ברחבי העולם.

סיבוב ההופעות הנוכחי של בריטניה, בניהולו של פול קריסון, מונע מכישרון טהור. כל מה שמופיע על הבמה נמצא באש ונדמה שכיף להם מאוד, ומביאים חוויה סוחפת לבמה. זה די ממכר.

פרייה סאטון היא טרייסי טורנבלד טבעית. יש בכך איכות תוססת לביצועים שלה כאן. היא מתנגשת, היא חורזת והיא זזה, היא פשוט בלתי ניתנת לעמוד בפניה. מאט ריקסון משחק את עדנה טורנבלד, יש כנות וחן בגישתו של ריקסון לעדנה. היא יופי אמיתי והגאווה של פיטר דאנקן כווילבר טורנבלד ניכרת לאורך כל ההופעה. לפעמים הדינמיקה של המשפחה הזו יכולה להיות מאתגרת, אבל השלושה הללו פשוט מושלמים. 'You’re Timeless To Me' פשוט נפלא.

הצוות של היירספריי. צילום: אלי קורץ.

ג'ון צוראס הוא קורני קולינס נפלא. יש רק את האיזון הנכון בין כישרון לאגו בתפקיד המנחה של צוראס. ברנדה אדוארדס היא מוטורמאוז מייבל מושלמת. הביצוע הנפשי שלה ל-'I Know Where I've Been' היה מלא משמעות ובלתי ניתן לעמוד בפניו.

מוניק יאנג משחקת את פני פינגלטון, חברת קרובה של טרייסי. פני היא הזחל האולטימטיבי שהופך לפרפר, ויאנג לעולם לא לוקחת את הדמות שלה רחוק מדי.

אשלי גילמור מביא את השילוב הנכון של ביטחון, הססנות ודמות טיפוסית של ספורטאי לחלק של לינק. יש כימיה נהדרת בין גילמור לסאטון ו-'It Takes Two' ו-'Without Love' הם נקודות ציון כתוצאה מכך.

הילדים הכי נחמדים בעיר והילדים מ'יום כושי' זזים ומתנועעים על הבמה לכוריאוגרפיה האנרגטית של הכוריאוגרף הצעיר דרו מקוני. מחבקים את תחושת התקופה, צוות זה עובד קשה להפליא והאנרגיה שהם יוצרים יכולה להאיר עיר קטנה. הם לעולם לא נראים עוצרים מתנועה!

קלייר סוויני מגדירה מחדש את המילה דיווה עם הופעתה כוולמה ואן טאסל. בשליטה מושלמת, ההתמוטטות שלה בסוף המערכה השנייה הפילה את הבית. פשוט מושלם! הסצנות שלה עם הבת שעל הבמה, לורן סטרווד, הן תענוג.

אדם פרייס וטרייסי פן עוברים בקלות בין דמויות בלי להראות ולו לרגע סכיזופרניים. לא משנה את מי הם צריכים לשחק!

אזכור מיוחד חייב להיות ללייטון ויליאמס שהיה מחליף בתפקיד סייוויד. ויליאמס הציג הופעה מעולה ככוח טבע חלק שהניע את טרייסי לרקוד.

נפלא לראות את הבימוי של 'The Big Doll's House' (נחתך מהסרט), שמזכיר את 'נשים מאחורי סורגים', זה אחד מהשיאים של ההפקה הסוערת הזו.

הלהקה של ליאם דנחי מלאת ברק ונותנת לסקור של שאימן את הפיזאז והכוח שממש מביאים את תחושת שנות השישים בסקור המופלא של שאימן.

בעוד שהיירספריי נושא מסר רציני של שילוב והבנה, זה בסופו של דבר מיוזיקל מלא בשמחה ואהבה, ורגשות אלה עלו על הבמה בזכות הצוות המוכשר הזה.

אני מאתגר כל מי שצופה בהפקה הזו לא לרקוד את דרכו החוצה מהתיאטרון.

גלו עוד על 'היירספריי' בסיבוב הופעות.