סקירה: קוראים לי לוסי ברטון, תיאטרון ברידג' ✭✭✭✭

פול טי דייויס סוקר את לורה ליני בהצגה 'שמי הוא לוסי בארטון' המוצגת כעת בתיאטרון הברידג'

לורה ליני בהצגה 'שמי הוא לוסי בארטון'. צילום: מנואל הארלן 'שמי הוא לוסי בארטון'.

תיאטרון הברידג'.

7 ביוני 2018

4 כוכבים

הזמן עכשיו

אני חייב להודות שמצאתי את הרומן של אליזבת סטרואוט מעט קלוש, לא יכולתי להימנע מהתחושה שפספסתי משהו. הספר נכתב פחות או יותר כמונולוג, בו לוסי בארטון חוזרת לתקופה שבה אשפזו אותה למשך שמונה שבועות בעקבות סיבוכים שהתעוררו אחרי ניתוח שגרתי. מולה נמצא בניין קרייזלר במנהטן, וביקור בלתי צפוי של אמה, אם קשה ביותר בלשון המעטה, מעורר זכרונות על עוני ילדותה והתעללות מהוריה הפגועים. 'ספרי לי סיפורים', לוסי, שכעת סופרת, מבקשת, ואמה עושה זאת, רכילות על תושבי העיירה הקטנה אמגאש. הן לעולם לא דנות באירועי ילדותה של לוסי, לידיה, אמה, מתמחה בהתחמקות מהנושא, ולוסי לעולם לא מעזה להתמודד ישירות. זהו רומן של השתקפויות ואירועים מרכזיים מרומזים בו או נמצאים ברקע, ובגלל זה הרגשתי שהוא לא מתמודד עם הנושאים. אבל מצד שני, לא היה לי שחקנית כמו לורה ליני המספרת לי את הסיפור באופן מבריק ומופלא.

לורה ליני בהצגה 'שמי הוא לוסי בארטון'. צילום: מנואל הארלן

על במת כמעט ריקה ובאודיטוריום גדול, ליני מפקדת על המרחב ומציגה ביצוע מדויק, יפה ועדין עד אין קץ כלוסי בארטון הביישנית והשקטה אך הנחושה, אישה של חיוכים עצבניים, דמעות עדינות, תמימות ועדינות, שמצליחה להתרחק מהבית ומילדותה ולחיות את חייה כפי שהיא רוצה. אבל התפקיד האחר הוא של לידיה, עם תנועה של קרדיגן, שינוי גוון קולה וידיים מלאות הבעה, ליני נכנסת לנעלי אמה של לוסי, מבלי שתיתן יותר מדי מרגשיה, עוזבת ברגע של משבר. מה שעשוי להרגיש עמום ברומן נחשף בבהירות חדה באמצעות שתיקה והמרחק שבין המילים, הבלתי נאמר מועבר בצורה יפהפה בהופעה הזו. ישנם רגעים שבהם כמה מהאירועים נותרו עדיין בגדר המסתורין. לוסי חיה בניו יורק בזמן משבר האיידס, וחברה ג'רמי מת מהמחלה, ולורה מתבוננת בעיניו של מטופל איידס בזמן שהיא מחכה לבדיקה במסדרון. אחיה, כשהיה ילד, מוצג ברחובות לאחר שאביהם תפס אותו לובש בגדי נשים, וצועק עליו שהוא 'הומו'. ישנה התעללות, אביהם פגוע כתוצאה מניסיונו בקרב במלחמה. אבל מה שעולה, לאחר תשעים דקות מרתקות, הוא הניצחון של ה'אישה הפשוטה', שמחזיקה בחייה וממשיכה קדימה, תהא אשר תהא העלות, כיוון שחייה שווים להמשיך ולהתקיים בתנאים שלה.

לורה ליני בהצגה 'שמי הוא לוסי בארטון'. צילום: מנואל הארלן

כמובן, זו לא הצגת יחיד לחלוטין. הבימוי הרגיש של ריצ'רד אייר מאפשר לעיבוד המצוין של רונה מונרו לנשום ביופיו, העיצוב הפשוט אך היעיל של בוב קרואלי מעביר אותנו מניו יורק לאמגאש בקצב עם עיצוב התאורה המופלא של פיטר מאמפורד, הנע על הבמה יחד עם גברת ליני.

לבסוף, היצירה עוסקת באמהות ובבנות, הורה וילד, ובאותם רגעים בחיים שבהם אתה קורא לאמך וכיצד אתה נענה, וכיצד אתה עונה כשאתה נקרא לאם. לורה ליני מחבקת את כל האודיטוריום ומשתפת את סיפורה באחת ההופעות הטובות ביותר שתראו השנה. מומלץ בחום.

עד 23 ביוני 2018

רכוש כרטיסים לשם הוא לוסי בארטון