ביקורת: קיץ ועשן, תיאטרון אלמיידה ✭✭✭✭

מתיו נידהם (ג'ון בוכנן) ופאטסי פרן (אלמה) ב"קיץ ועשן". צילום: מארק ברנר קיץ ועשן

תיאטרון אלמיידה

ארבעה כוכבים

הזמינו עכשיו על אף היופי הפואטי של כתיבתו של טנסי ויליאמס, בשיא הצלחתו הדרמות שלו היו מושרשות במציאות, בין אם מדובר הייתה בדירה בסנט לואיס או בבית במעמקי הדרום. מחזהו מ-1948, "קיץ ועשן", אשר הופק לעיתים נדירות, מתרחש בעיירה קטנה ומלאה בשמועות במיסיסיפי בשם גלוריוס היל. לפי הערותיו המפורטות של הכותב, היא אמורה להיות מיוצגת בבירור על הבמה, עם אדריכלות גותית אמריקאית ופארק ציבורי עם פסל של מלאך. אך במאים מודרניים שאבו השראה מהמאפיינים הזורמים וחולמניים של מחזותיו של ויליאמס, במיוחד מעבודתו המאוחרת, לנהוג בגישה מופשטת יותר, שמגיעה לשיאים נשגבים תחת בימויה של רבקה פרקלנאל ומעצב תום סקט בעיבוד מרהיב בתיאטרון אלמיידה.

מתיו נידהם (ג'ון בוכנן) ופאטסי פרן (אלמה) ב"קיץ ועשן". צילום: מארק ברנר

תשעה פסנתרים עומדים, כל אחד מהם מצויד במד תנועה, מציבים את גב הבמה הפשוטה אחרת. כך מאפשרים לבמה ולעיצוב לספק ליווי עשיר לסיפור דרך המוזיקה של אנגוס מקריי ואף אפקטים קוליים כחלק מנוף הקול המיומן של קרולין דאונינג. עם תוספת של שירים כמו להיט 1994 של פורטיסהד, "Glory Box", זה הופך להפקה יותר מסוג אנסמבל, יותר כקהילה של משפחה ושכנים שנעים סביב שני הדמויות שבמרכז הסיפור.

פאטסי פרן (אלמה) ופורבס מאסון (הרב וויינמילר) ב"קיץ ועשן". צילום: מארק ברנר

"קיץ ועשן" עוקב אחר המסעות הרגשיים של מורה למוזיקה, אלמה, והבחור הבן-השכן, ג'ון, מגיל 10 ועד להתבגרות, ומתמקד בקיץ חם ולח הנרגש מרוח-מפרצים מטרידה. הם זוג לא מוצלח: היא בתו הלחוצה והסגורה של רב, והוא בן הרופא המקומי החזק, שנוהה אחר תענוגות הגוף יותר מאשר הנשמה. אמנם הם מנוגדים כשם שהאנרכיה והסדר מנוגדים, משהו ממשיך למשוך אותם אחד לשני, מביאם קרוב לחיבור, אך נדמה כי הם אף פעם לא נמצאים בו זמנית במקום הנכון ובזמן הנכון.

ננסי קריין בתור גברת וויינמילר ב"קיץ ועשן". צילום: מארק ברנר

מתיו נידהם מביא פיזיות רזה לתפקיד ג'ון, שנפגע ממות אמו בגיל צעיר ומתקשה למצוא כיוון בחיים. אך הביצוע הבולט הוא של פאטסי פרן שהופכת את אלמה לכדור מרתק של אנרגיה עצבנית בקושי מרוסנת, רדופה התקפי חרדה שבהם היא מתנשפת כאילו טובעת. בהשראת שם שמהווה "נשמה", היא מנהלת כל הזמן קרב בין תאוותיה הפנימיות ובין נחישותה להיתפס כאשה טהורה ומכובדת. פורבס מאסון מצוין בשני התפקידים של אבותיהם, כפילות שמדגימה איך יש לאלמה ולג'ון כה הרבה במשותף, בהתאם לדרכם השונה בתגובה לכך שאמא שלהם חסרה ולכך שהם ילדים של חברי הקהילה הנכבדה. ננסי קריין נמנעת מסנטימנטליות בתפקיד אמו של אלמה, המוחזרת להתנהגות ילדותית בשל המחלה הנפשית, בעוד אנג'נה ואסן מרשימה במספר תפקידים כולל תלמידתה המתבגרת של אלמה, נלי.

מתיו נידהם בתור ג'ון בוכנן ב"קיץ ועשן". צילום: מארק ברנר

הניידות במחזה מועלה לשלב הבא, כל סצנה חופפת חלק לקטע אחר, מסומנת בעיצוב התאורה המתקדם של לי קארן. היא מוסיפה לתחושה החלומית והפואטית של ההפקה, לעיתים כמעט סיוט, בעלת עוצמה והדהוד כה חזק שאתה תוהה מדוע המחזה אינו מוצג לעיתים קרובות יותר.

מוצג עד 7 באפריל, 2018.

הזמינו כעת עבור "קיץ ועשן"