סקירה: המבקר מגיע, תיאטרון פלייהאוס ✭✭✭✭✭

הקאסט של הביקור של מפקח. צילום: מארק דואת הביקור של מפקח

תיאטרון פלייהאוס

10 בנובמבר 2016

חמישה כוכבים

הזמנת כרטיסים

הסיפור נפתח עם משפחת בירלינג, משפחה ממעמד בינוני גבוה ששואפת להישגים חברתיים רציניים. באחד הלילות, במהלך חגיגת האירוסין של בתם שילה עם האציל ג'רלד קרופט, מגיע אורח בלתי צפוי. “בבקשה אדוני,” אומרת עדנה, משרתת המשפחה “בא מפקח לביקור.” נכנס המפקח גול, וכך מתחילה לילה של גילויים. אישה צעירה, אווה סמית', התאבדה, והשאירה מאחוריה יומן שמסבך את כל המשפחה דרך סדרת נסיבות וחיסורים חברתיים.

הדרמה של ג'. ב. פריסטלי הייתה זה מכבר חלק בלתי נפרד מתוכניות לימוד ה-GCSE והפכה ליצירה פופולרית באמנות דרמטית חובבנית. ההפקה של התיאטרון הלאומי, שכבר מוצגת בתיאטרון פלייהאוס ומוכרת כ'מובילת דגל' בחומרי הפרסום, משנה את פני המחזה, בכך שהיא מציבה את הסיפור בשנת 1912 ותחזקי אותו בעולם הבירלינגים בלבד - צעד מחוץ לבית לוקח אותנו לרחוב מרוצף, חרוך בבליץ. כל היצירה ממוקמת בתיאטרון שבו אולי הוצג מחזה בסגנון חדרי מגורים אדוארדיים לפני שנפגע במלחמה. כעת הוא מגרש המשחקים של ילדי השכונה, שנכנסים במהלך תקיפת אוויר כדי לחקור, לפני שהם מסתובבים במעשה המחזה.

המיש רידל, קרמלה קורבט וקלייב פרנסיס בהביקור של מפקח. צילום: מארק דואת

הבית של משפחת בירלינג ממוקם מעל הריסות הרחוב, שריד מעידן האדוארדיה הארוך שאבד מאז בשני מלחמות עולם. לילה זה של דרמה ביתית אולי קרה בבית הזה, ברחוב הזה, אך זה כבר מזמן נעלם ונשכח.

עיצוב התפאורה של איאן מקנייל מרהיב ללא ספק, כשהווילון עולה לגשם שוטף המנוגד לחום הזוהר של מגורי בירלינג. בתחילה הבית חסום מאיתנו, ובאמצעות החלונות, הקהל מצליח לתפוס הצצות של המשפחה סביב שולחן האוכל. ישנם קטעי שיחות, פרצי צחוק, אך אנחנו מבודדים. העולם בתוך הבית הוא עולם שופע, שהקהל, דלי שנות הארבעים המשוטטות בתיאטרון ובוודאי, אווה סמית' אינם מורשים להיות חלק ממנו. הבית נפתח במהרה כמו בית בובות לחשוף את המערכת הפנימית של המשפחה. ברור שאנחנו לא רצויים, והדמוית יורדות (מילולית) ממגדל השן שלהן רק כשהמפקח גול מכריח את זה עליהם. התפאורה כולה מלאה בהפתעות ושחקן כשם כל שחקן מהקאסט.

ברברה מרטן בהביקור של מפקח. צילום: מארק דואת

ישנן הופעות מצוינות בכל מקום, והבמאי סטיבן דולדרי חידש את הדמויות הללו להצלחה רבה. קלייב פרנסיס כאב המשפחה, ארתור בירלינג, כולו מליציות ורהיטות, אחוז באחיזה תקופתית כשהוא מלך על שבתואו, שבה העשירים עשירים והעניים עניים וה'מגזרים' (כפי שהוא מכנה אותם בלגלוג) נשמרים במרחק בטוח בחו"ל. ברברה מרטן נהדרת כאשתו, סיביל, תוך שהיא יוצרת ללא יודעין את נפילתה העצמית בפומפוזיות מרשימה. קשה להסתכל הצידה כשהקטסטרופה שלה, אכזרית ומתועדת, מגיעה לבסוף.

קרמלה קורבט נותנת הופעה מועמדת לפרס כשילה, אשר יחד עם אחיה של שילה, אריק (המיש בידל) וארוסה ג'רלד (מתיו דאגלס) מתחילים את הערב כשלשה דוחה, עם עגמום שמעורר בחילה על חדשות ההתאבדות. תפיסתה ההדרגתית שהעולם של אביה אינו העולם של העתיד נעשית בצורה אמנותית וללא התנשאות.

הקאסט של הביקור של מפקח. צילום: מארק דואת

לבסוף, ליאם ברנן מציג מפקח גול מרשים ובלתי נשכח. הרחק מהדמות הקודרת והקפדנית שמרבית הפרשנויות מיישמות, בידיו של ברנן דיאלוגו של גול מתנהל ומתוזמן. הוא מהסס, שוקל ומגדיר 'מה המילה...' זהו גול אנושי בהרבה מזה שאנחנו מוצגים איתו בדרך כלל. האנושיות שלו מופיעה גם בתסכולו הגובר על משפחת בירלינג.

אבל עדיין קיים תחושת הבובות הרוקדות עליו. כאן גול אינו רק מפקח משטרתי כל-יכול - הוא במאי, מנהל במה, כוריאוגרף. כניסתו הראשונה כוללת שיטוט תמים לאורך השורה הקדמית. אחרי שאיריק מתרסק מחוץ לבית באמצע הערב, גול מסתער לכנפיים כדי לנסות למצוא אותו, כמו שחקן מתפרץ. כשהאירועים הופכים לאלימים, הוא עוצר את התנהלות העניינים עם סימן מהיר לצוות הבמה הבלתי-נראה שלו ופונה ישירות לקהל. התיאטרון ההרוס הזה הוא המגרש של גול, וכל הגברים והנשים הם שחקנים בלבד.

ההפקה כולה היא פרשנות מרתקת, ועונה באופן מלא על ההייפ כ'מובילת דגל'. בימי מערבולת פוליטית אלו, התזכורת של פריסטלי ש'אנחנו אחראים זה לזה' היא לא רק מרגעת, אלא נצחית. לאחר שנה רעועה במיוחד, הביקור של מפקח הוא מחזה חובה לראות.

הזמינו כרטיסים להביקור של מפקח בתיאטרון פלייהאוס