ביקורת: Bat Out Of Hell, תיאטרון דומיניון ✭✭✭✭

דאגלס מאיו כותב ביקורת על המחזמר 'עטלף מתוך הגיהנום' מאת ג'ים שטיינמן שחוזר ללונדון בתיאטרון הדומיניון.

אנדרו פוּלֵק בתור סטרט במחזמר 'עטלף מתוך הגיהנום'. תמונה: Specular. עטלף מתוך הגיהנום

תיאטרון הדומיניון

19 באפריל 2018

4 כוכבים

הזמנת כרטיסים

אני זוכר שראיתי פעם סרט טלוויזיה שמגולל את סיפורה של הפגישה בין ג'ים שטיינמן הצעיר ומיטלוף הצעיר, והקשיים והתסכולים שיצרו בעת כתיבת 'עטלף מתוך הגיהנום' ודחיית החומר על ידי כמעט כל חברות התקליטים. אף אחד לא הבין באמת את ניסיונותיו של שטיינמן ליצור סיפורים אפיים בכל שיר מונע בעוצמת הרוקנרול המדהים שלו. לזכותו, 40 שנים מאוחר יותר ושני אלבומים עוקבים נוספים, חזונו להפוך את השירים הקלאסיים הללו ליצירת במה הפך למציאות וזה בהחלט מרשים לצפות בכך.

כמו שספרו של בן אלטון ל'אנחנו נשלוט בכם' נמשך מהאגדה הארתורית, וכך גם 'הלילה הזה' שאב השראה מפאוסט ללא בושה, כך גם המחזמר 'עטלף מתוך הגיהנום' מאת שטיינמן משתמש בהשפעות של ג'. מ. בארי כדי לשדרג את המחזמר למעיין 'פיטר פן' דיסטופי, עם סטרט ורייבן שממלאים את תפקידי פיטר וונדי המודרניים, יחד עם חבורת מגשימי (בנים אבודים) שהוקפאו כימית בגיל שמונה עשרה כדי שלא יתבגרו לעולם. יש אפילו דמות בשם טינק וברגע מסוים חשבתי שנקרא גם להכריז שאנו מאמינים – אולם למרבה המזל, זה מעולם לא הגיע לכך.

כריסטינה בנינגטון (רייבן) ואנדרו פוּלֵק (סטרט) ב'עטלף מתוך הגיהנום'. תמונה: Specular. מדהים שתיאטרון הדומיניון מצא סוף סוף מופע שעובד בחלל הענק שלו. המקום אכל ומפלט את ההפקה הקטנה של 'אמריקאי בפאריס', אבל כאן עיצובי הבמה של ג'ון באוסור מגיעים ממש לתוך הקהל, וההתרחבות יוצרת חוויית מופע ממש בלב הקהל. Andrew Polec כפמזר, מסתיר קול שמתאים להפליא לפסקול מדהים של שטיינמן. אינני יודע מאיפה הקול הזה בא, אבל הוא לוקח חלק מושלם עם גמישות ווקאלית שכמעט ולא ראיתי באף מחזמר רוק. אכן, הקאסט הזה מבורך בכמה מזמרים הכי טובים שיש. ראול פוּלָרוֹ המעיז יוצר בולטות רבה בשיר Paradise By The Dashboard Light, מלווה על ידי אנגרט חג'יליך. דניאלה שטיירס כחַפֵרה בוערת מחוץ לפארק, ג'ובאני ספָּנוֹ בתפקיד לדוּ, ומקהלה שרוכה שגרמה לשיריו ואיין רובינסון זיכרון עוצמתי רוק ולאחריו דייוויד סָפוֹ ופיטרה שגם אמינות בכנות והבהירות בקטעי השירים שלו. הכישרונות האפיים הללו הותאמו בצורה מושלמת לרגעים עם מרכולים רכים שהוצגו על ידי אלכס תומס-סמית (טינק) וכריסטינה בנינגטון (רייבן). כמו Polec בננינגטון היא כישרון ששווה לעקוב אחריו, היכולת שלה לכבד ביצועים קלאסיים של שטיינמן נסכה צורך רגעים של התבוננות פנימית בהפקה המלאה הזו והייתה תענוג לשמוע! הקבוצה המוכשרת של ישועה זה מגיעה ממופע 'עטלף' לא פחות ממושלם, גם אם היא תקועה בכמה מהכוריאוגרפיות המוזרות ביותר שראיתי אי פעם על הבמה. הצעדים המוזרים של אמה פורטנר כמו Paradise by the Dashboard Light היו מסיחי דעת יותר מאשר משלימים להפקה.

דניאלה שטיירס (זאהרה) וויין רובינסון (ג'אגווייר) ב'עטלף מתוך הגיהנום'. תמונה: Specular

מלבד זאת, ישנם כמה דברים על ההפקה הזו של המחזמר 'עטלף מתוך הגיהנום' שאינם עובדים, והעיקרי בהם הוא עיצוב הצליל של גארת' אוון. ישבו באמצע שורת ב' במעגל, במילות השירים לא היו מובנות בקטעים עם יותר מדואט. אם מופע זה אמור להצליח ולמשוך צופים שלא מכירים את החומר של שטיינמן, יש דבר מה לעשות כדי לפתור בעיות קול בראש המעורב שהיה האכזבה הגדולה ביותר של ההצגה.

יש גם חוסר אומדן בולט בין מספרי המחזמר וכמה מסצנות הספר הגדולות בהצגה. זה מתנקז להתלהבות המוזיקלית של השירים והשקט הכואב שמלווה את הדיאלוג בסצנות הספר. זה כמעט חבל שלא ניתן היה ליישם סוג של סגירת מינימלית שניתן להחיל כדי להעניק טון לאותן הסצנות. במחצית השניה, כאשר סלואן חוזר לפלקו, יש רגע קצר בו משתמשים בסגירה המעצימה והאפקט ניכר.

עוזר התזמורת של רוברט אמרי, פועל ב-11, מביא להתעוררות תזמורותיו של סטיב סידוול, עם אמרי אפילו מופיע בהופעה קצרה על הבמה באמצע המחצית ומבצע פעולה מפתיעה שמביאה את הבית על הרגליים.

כמו תוכניות טרם קודמות, העלילה כאן דקיקה, אך עם הצליל מתוקן 'עטלף מתוך הגיהנום' יש פוטנציאל להיות מופע מתמשך בווסט אנד של לונדון ומופעל להצלחה גדולה בתיאטרון הדומיניון.

הזמן עכשיו ל'עטלף מתוך הגיהנום המחזמר'