סקירה: פרנקנשטיין הצעיר של מל ברוקס, תיאטרון גריק ✭✭✭✭✭

דאגלס מאיו סוקר את יאנג פרנקנשטיין של מל ברוקס בתיאטרון גאריק ומגלה שמל ברוקס יצר עוד הצלחה מפלצתית.

השחקנים של יאנג פרנקנשטיין יאנג פרנקנשטיין של מל ברוקס

תיאטרון גאריק

11 אוקטובר 2017

5 כוכבים

לרכישת כרטיסים ליאנג פרנקנשטיין

אחרי עשר שנים, יאנג פרנקנשטיין של מל ברוקס הגיע מהברודווי למערב לונדון וזה בהחלט היה שווה את ההמתנה. מבוסס על ההומאז' של ברוקס מ-1974 לסרטי האימה הקולטים, יאנג פרנקנשטיין הוא בידור מוזיקלי מופרך ומלא כיף שישמור אתכם צוחקים מתחילתו ועד סופו.

סוזן סטרומן מביימת ומנהלת את הכוריאוגרפיה של הפרודיה האוהבת הזו. המופע צומצם וחודד מאז בכורתו בברודווי, ועכשיו נמשך שעתיים וחצי כולל הפסקה. זו הפקה שממלאת את התיאטרון בברק החתום של סטרומן ומתאימה יפה לתיאטרון גאריק מה שנותן לקומדיה אינטימיות נחוצה מאוד.

הדלי פרייזר כפרדריק פרנקנשטיין. צילום: מנואל הארלן בראש צוות יאנג פרנקנשטיין עומד הדלי פרייזר כפרדריק פרנקנשטיין. הדלי ניגש לתפקיד בלהט. השיר הפותח שלו המוח, מלא ברק של ג'ימנסטיקה ליריקלית, מכין את הבמה לביצוע נפלא. זה נהדר לראות את לסלי ג'וזף חוזרת לבמה כפרו בלוכר. תפקידה עוצר הראווה בשיר הוא היה החבר שלי הוא שיעור באמנות הקומדיה וגישתה 'פחות זה יותר' לקומדיה מאשררת את מקומה בשמיים של קומדיה בריטית. חוויה מופלאה.

לסלי ג'וזף כפרו בלוכר. צילום: מנואל הארלן

לא לעיתים קרובות קומיקאים מצליחים לעבור מהבמה המוזיקלית לתיאטרון, אך רוס נובל מפתיע ומבצע את תפקיד איגור במומחיות. ההופעה שלו היא גילוי מוחלט והצחיקה אותי לאורך כל המופע.

אין שום מחזה במערב לונדון שיהיה שלם בלי סטרלן וסאמר סטרלן בתור אינגה המופלאה בהחלט מרשימה. הסצנה הראשונה שלה גלגל בחציר גרמה לכולם לצחוק בקול. כישורי הקומדיה הפיזית שלה מול פרייזר ונובל הראו את יכולות הקומדיה שלה.

סאמר סטרלן (אינגה) והדלי פרייזר (פרדריק) ביאנג פרנקנשטיין. צילום: מנואל הארלן דיאן פילקינגטון ככלתו המחמירה אך הרועשת של פרנקנשטיין, אליזבת בנינג, היא תענוג. המספר המרהיב שלה במערכה הראשונה בבקשה, אל תגע בי גרם לי לרצות עוד והסצנה המבריקה שלה במערכה השנייה עם המפלצת הייתה זהב קומדי.

הופעתו של פטריק קלאנסי כמפקח קמפ הייתה רק עליונה על ידי הופעתו המדהימה במערכה השנייה כהרמיט. הרגע הנפלא הזה במערכה השנייה צחק את כולם. אלוהים יעזור איך קלאנסי מצליח לשמור על פנים רציניות לאורך כל הדרך.

החברה של יאנג פרנקנשטיין של מל ברוקס. צילום: מנואל הארלן

אולי ההופעה של הלילה, בכל מקרה, מגיעה לשוקלר הנסלי כמפלצת. בפעם האחרונה שראיתי את הנסלי זה היה בהפקה החדשנית של טרוור נאן וסוזן סטרומן של אוקלהומה! בתיאטרון הלאומי. שוב, הוא מצליח להשתמש בעדינות מדהימה להביא את המפלצת של ברוקס לחיים. ביצוע מדהים!

ההפקה של סטרומן לוקחת גישה קומית ובודווילית, שומרת את רוב הפעולה בתנועה על הקונספט המעוצב של ביואולף בוריט, הכולל בדי קנבאס יפיפיים וניצול פרוטכניקה מופלאה שהביאה את הפעולה אל תוך האודיטוריום. הקבוצה הקטנה עובדת באינטנסיביות כדי ליצור את המון הדמויות הנוספות, כל אחת עם השטיקים הרקומיים שלהן.

הדלי פרייזר (ד"ר פרדריק פרנקנשטיין) ורוס נובל (איגור). צילום: מנואל הארלן

אולי השבחים הגדולים ביותר מבחינה טכנית בערב חייבים להגיע לגארת' אוון, המעצב הקול של ההפקה. מופע זה מציע ללא ספק את הצליל התיאטרלי הטוב ביותר ששמעתי אי פעם. כל שורה בליברטו הקומדי הנפלא של ברוקס נשמעת בבירור ולהקת הנפלאה של אנדרו הילטון נשמעת דינמית ולפי סדר, ולא עולה בעוצמתה על השחקנים.

זה בהחלט חוויה מתומצתת של תיאטרון יאנג פרנקנשטיין של מל ברוקס וזה עובד טוב יותר כך. חיבתו הברורה לברודווי מתפרשת בכל, כפי שהיה עם המפיקים. הקהל לעולם לא מקבל רגע לשחרור כאשר הדמויות שלו והמוזיקה הנפלאה שלו מתפשטות מול הקהל ומעוררות צחוק רועם. זה בידור קל קלאסי עם א' קפיטלית.

יאנג פרנקנשטיין הוא הצלחה מפלצתית. הוא ראוי לריצה ארוכה במערב לונדון. אני בכל מקרה אבקר שוב בטרנסילבניה כדי לראות את המופע המהנה הזה!

כרטיסים ליאנג פרנקנשטיין של מל ברוקס