ביקורת: ראגס, תיאטרון הפארק לונדון ✭✭✭✭

דני קולמן- קוק סוקר את המחזמר 'סמרטוטים' שמועלה בתיאטרון פארק לונדון, לאחר שהוצג בתיאטרון הופ מיל במנצ'סטר.

מרתה קירבי, דייב ווילטס, ג'וד מויר וקרולין מייטלנד. צילום: פמלה ראית' סמרטוטים

תיאטרון פארק

14 ינואר 2020

4 כוכבים

רכישת כרטיסים

המחזמר 'סמרטוטים' חווה יותר חיים מאשר חתולים (החיה, לא המחזמר); הוא עבר כל כך הרבה עיבודים שהוא כמעט ואינו ניתן לזיהוי מהמופע שנסגר לאחר ארבעה מופעים בברודווי בשנת 1986.

הגרסה החדשה ביותר הזו הועברה ללונדון מתיאטרון הופ מיל במנצ'סטר, שצובר במהירות מוניטין מרשים על חידושים יצירתיים ומרגשים של מחזות זמר פחות מוכרים.

מרתה קירבי (בלה), קרולין מייטלנד (רבקה) בסמרטוטים. צילום: פמלה ראית'

הוא מספר את סיפור המהגרת היהודייה-רוסית רבקה, שמגיעה לניו יורק יחד עם בנה הצעיר, חסרת פרוטה וללא מקום מגורים. משפחה יהודית אחרת לוקחת אותה אליה, והיא משגשגת במהירות בזכות יכולתה לעצב שמלות יוקרה ללקוחות באזורים העשירים יותר בעיר. אולם, היא נאלצת לקבל החלטות קשות על זהותה והאם היא מעוניינת להעדיף את הצלחתה על פני האנשים שלקחו אותה תחת חסותם ונתנו לה מקלט.

שום דבר מזה אינו מקורי במיוחד; סיפורים על 'החלום האמריקאי' ועל הקלחת המהגרת היוו אבן יסוד של הקולנוע, התיאטרון והמוזיקה האמריקאיים מזה דורות. עם זאת, זהו נושא רלוונטי, במיוחד ברגע שבו אמריקה סוגרת את דלתותיה יותר ויותר למגיעים חדשים, וביטויים כמו 'חזור למקום ממנו באת' נשמעים באופן קבוע מהבית הלבן.

הקסט של סמרטוטים. צילום: פמלה ראית'

הפסקול, בדיוק כמו הדמויות, מייצג קלחת אמיתית, עם השפעות שנעות בין מזרח אירופה לג'אז. הוא חיוני ותוסס, והחזרות על 'גרינהורנס' היו קליטות מספיק כדי להישאר במוחי ימים לאחר מכן.

התסריט לעיתים מרחו ותוקפן לפעמים נדוש אבל המופעים מספיק חזקים כדי לכסות על כל חיסרון.

בולטים במיוחד היו דייב ווילטס, הוותיק מהווסט אנד, כראש משפחה אברם, וג'רמי רוז כאחיו ג'ק, שהצליחו להעביר כל הערה ברגע הנכון בדרך שנראתה טבעית ומוצלחת.

הקסט של סמרטוטים. צילום: פמלה ראית'

קרולין מייטלנד הייתה מדהימה כגיבורה רבקה, בעוד שהאוהבים הצעירים בן (אויסין נולאן-פאוור) ובלה (מרתה קירבי) הציגו כימיה מופלאה ושניהם היו בעלי קולות נפלאים.

להקת קלזמר מוכשרת מאוד, שהשתלבה היטב באנסמבל, הייתה תוספת נחמדה, בעוד שהתפאורה המחוכמת של גרגור דונלי, שהשתמשה במזוודות כרקע וריהוט, שימשה תזכורת מתמדת לקיום החולף והזמני שעמדו מול מהגרים רבים בתחילת הדרך.

סמרטוטים הוא יצירה תמיד בתהליך ובצורתה הנוכחית אינה מושלמת. עם זאת, זו היא הפקה שמתוזמנת היטב ומבוצעת באופן מרהיב של מחזמר שראוי להיות יותר מוכר. תרוץ בתיאטרון פארק עד ה-8 בפברואר 2020.