ביקורת: The Drifters Girl, תיאטרון גאריק ✭✭✭✭

דאגלס מאיו סוקר את המחזמר הביוגרפי החדש בווסט אנד "The Drifters Girl" המבוסס על סיפורו של הרכב ה-R & B/סול והמנהלת שלהם פיי טרדוול, שמעלים כעת בתיאטרון גריק.

אדם ג'יי ברנרד, טרין קלנדר, מאט הנרי, טוש ואנגוגו-מאוד ב-"The Drifters Girl". צילום: יוהאן פרסון The Drifters Girl

תיאטרון גריק

4 כוכבים

הזמנת כרטיסים

אחד המופעים שהכי חיכיתי להם כשהתיאטראות נפתחו מחדש היה המחזמר הבימתי החדש המספר את סיפורם של ה-Drifters ומתמקד במאבקים של המנהלת שלהם פיי טרדוול. פיי, המוכרת כ-"The Drifters Girl", ירשה את הלהקה שניהלה עם בעלה עד מותו. בזמנים שבהם נשים לא ניהלו הרכבים מוזיקליים בעלי פרופיל גבוה, פיי שברה חוקים, שינתה את המשחק ועמדה מול כל מי שאיים על ה-Drifters שלה.

בברלי נייט מגלמת את פיי טרדוול עם עוצמה ואש שנראה כי לפעמים מתחברת לרוח של פיי עצמה. מבחינה מוזיקלית, יש לה רגעים מוזיקליים עוצמתיים אך הם לעיתים רחוקות מתגבשים ליותר מאוסף שברים. כשהיא מתפרצת בברלי מציגה את כוכבתה במלוא תפארתה, רק שתהיה עוד.

בברלי נייט. צילום: יוהאן פרסון

כדי לעשות זאת, עם זאת, תצטרך לקחת מחבריה הסופרסטארים שמצטרפים אליה כדי ליצור ערב מדהים של קלאסיקות. כשאתה שומע את הלהיטים של Drifters מבוצעים על ידי אדם ג'יי ברנרד, טרין קלנדר, מאט הנרי וטוש ואנגוגו-מאוד אתה שומע משהו מיוחד. יחד הם מגלמים את כל הזמרים של Drifters (והיו רבים) ואינספור דמויות קטנות יותר המופיעות בסיפור לאורך הדרך, כולל ברוס פורסיית'!

ארבעה בחורים אלה יחד עם בברלי נייט זוכים לקרדיט על יצירת "The Drifters Girl" כאירוע תיאטרון מוזיקלי יחד עם כותב הספר אד קרטיס, בהתבסס על רעיון של בתה של פיי, טינה טרדוול. מבחינה מוזיקלית, הערב עם עיבודים ופיקוח מוזיקלי על ידי כריס איגן הוא שופע. להיט אחר להיט מבוצעים לשלמות כולל Fools Fall In Love, Kissin' In The Back Row Of The Movies, Saturday Night at the Movies, Save The Last Dance For Me, Stand By Me, Under The Boardwalk, ועוד רבים, ודאי קל להיסחף ברמה זו בלבד עם הביצועים של חמשת הכישרונות הנפלאים הללו.

אדם ג'יי ברנרד, טרין קלנדר, מאט הנרי, טוש ואנגוגו-מאוד. צילום: יוהאן פרסון

עם זאת, הפרמיסה שיש לארבעת הגברים הללו המגלמים את כל חברי Drifters בלהקה שנודעה כדלת מסתובבת בכל הנוגע לכישרון, והאופי המורכב של הסיפור עצמו הם גם היכן שההצגה הזו נתקלת בבעיה. למעשה, טרדוול ובעלה החזיקו בבעלותם את שם ה-Drifters, ולכן שמות המבצעים התחלפו אבל הלהקה נותרה בתנועה. בהצגה פיי משווה אותה לקבוצת בייסבול, שחקני הקבוצה מתחלפים אבל שם הקבוצה נשאר. לדעתי אחד מהמחזמרים הביוגרפיים הטובים ביותר, "Jersey Boys", היה בעל אחת מהפרמיסות העלילה הטובות ביותר שראיתי, כשהם נותנים לארבעה אנשים לספר את הסיפור על איך ארבעה חבר'ה הופכים להצלחה. כאן, הפרטים באים והולכים כל כך מהר שזה נהיה די מבלבל מהר מאוד. כמישהו שלא היה מוכר עם הסיפור הרקע, מצאתי את עצמי עם הערכה כללית של העלילה בזמן שנהניתי מהליצים. דבר נוסף שבלבל אותי היה המנגינה הגדולה של הלהיטים שתופסת את תשומת הלב שלך כשההצגה מתחילה, אבל היא מסתיימת בנימה שקטה במקום מה שהקהל מקווה שתהיה ביצועי סוף מרהיב של הלהיטים של Drifters.

הסיפור של ה-Drifters מתפתח על במה חכמה מאוד בעיצובו של אנתוני וורד, מוארת בצורה מבריקה על ידי בן קרקנל עם עיצוב וידאו של אנדז'י גולדינג וסאונד של תום מרשל. ההפקה של ג'ונתן צ'רץ' מוגבלת על ידי החולשות בספר, חולשות שמונעות מההפקה הזו להתרומם רגשית. למזלו, מבחינה מוזיקלית "The Drifters Girl" שווה את מחיר הכניסה לבד.

מידע על תיאטרון הגריק