ביקורת: תחת חלב עץ, התיאטרון הלאומי בלונדון ✭✭✭✭

פול טי דייויס סוקר את 'תחת חורש חלב' מאת דילן תומאס שמוצג כעת בתיאטרון הלאומי, לונדון.

מייקל שין ב'תחת חורש חלב'. צילום: יוהאן פרסון תחת חורש חלב.

התיאטרון הלאומי.

23 ביוני 2021

4 כוכבים

הזמנת כרטיסים

“להתחיל בהתחלה…” אך ההפקה הזו לא מתחילה בתחילת המחזה הקלסי של דילן תומאס. היום מתחיל בבית אבות, בו מר ג'נקינס החמיץ את ארוחתו ומבולבל. החומר הנוסף הזה מאת סיאן אוון הוא טבעי לחלוטין ויש בו רמזים חכמים לטקסט שעוד יבוא. זה קצת הלם כשבסצנה מופיע בנו של מר ג'נקינס, (מייקל שין), שמתעקש לראות את אביו, והדחיפות הזו כמעט ואין לה הסבר מאחוריה. בלוי, מתגלה במהירות כבעייתי בשתיה, הוא רוחו של דילן תומאס, אולי אומרת את הפרידה שהוא אף פעם לא זכה לה במציאות. באמצעות אלבום תמונות, וזיכרונות מסבו, הכומר אלי ג'נקינס, לַרֵגוּבּ מתקרב יותר, אך כשזה בטווח נגיעה, הטקסט נלקח ולא נחבק.

קליאו סילבסטרה ואלן דיויד ב'תחת חורש חלב'. צילום: יוהאן פרסון

רק כאשר הבמה מתרוקנת, והופכת עירומה, מאשרת הטרואיזם של המחזה הזה - פחות הוא יותר. אהבתי שבוצעה על ידי צוות מקשישים, אולי כדי להזכיר לדור הצעיר לא לשכוח. מרכזי לקונספט הוא היחס בין אב ובן, וקרל ג'ונסון מרשים כמר ג'נקינס, לוקח את תפקיד הכומר ב'תחת חורש חלב', מאזין בכוונה, הופעה יפהפייה. מייקל שין הוא אויאין ג'נקינס וקול ראשון מצוין, מדקלם את הטקסט כאילו ממציא אותו כדי להקסים את אביו. זו אנסמבל מצוין, ותענוג לשמוע קולות וולשיים על הבמה הלאומית. סיין פיליפס מביאה כבוד ויוקרה לפולי גרטר, אנתוני אודונל הוא קפטן קאט מרגש ואלן דיויד האגדי מושלם כמר פריצ'רד ומר פיוג. תומאס מתה אלכוהוליסט, וההצגה מכירה בכך כאשר גברת צ'רי אוון (בקאזנה ג'יימס הנפלאה) לא נראית מרוצה מדי שבעלה שתיין, ובזרועות המלחים נאב הם במאבק עם המשקאות. החברה מופיעים בהתלהבות, בעזרתו של העיצוב המדהים של מרל הנסל, היו מופע מהיר של ארוחת בוקר וסירת הדייג של נוגוד בויו הם שמחות מיוחדות.

חברי צוות ב'תחת חורש חלב'. צילום: יוהאן פרסון

בלתי נמנע, הברגלית בקומה העגולית והמרווחת של האוליבייה, חלק מהדיאלוג הולך לאיבוד, ובמאית לינדסי טרנר היא מדי תפוסה לקונספט, עם חלק מהשמחה בטקסט שהתעמעמה לטובת המלנכוליה. עם זאת, זהו קונספט נועז, וכאשר אנו חוזרים לבית האבות, המיקום החדש של תפילת הערב של הכומר ג'נקינס לקראת סוף המחזה יוצר רגע יפה ומרגש מאוד, “אם נתגבר את הלילה או לא, אני בטוח שזה תמיד תלוי ועומדת.” כאן הפענוח מתגמל, וכמו תמיד, הכוכב של ההצגה הוא דילן תומאס.