ביקורת: Company, תיאטרון גיילגוד ✭✭✭✭✭

דאגלס מאיו סוקר את המחזמר "Company" מאת סטיבן סונדהיים וג'ורג' פורת', שמוצג כעת בתיאטרון גילגוד בהפקה חדשה מאת מריאן אליוט.

רוזאלי קרייג והצוות של "Company". צילום: ברינקוף מוגנברג Company תיאטרון גילגוד

16 באוקטובר 2018

5 כוכבים

הזמינו כרטיסים עכשיו

קשה לתאר מה חשבו צופי ברודווי לראשונה כשמחזמר "Company" של סטיבן סונדהיים וג'ורג' פורת' עלה לראשונה ב-1970. סיפורו של בובי, רווק ניו יורקי וקבוצת חבריו הנשואים, המוגש בסדרת קטעים מפורקים, היווה מראה לקהל התיאטרון מהמעמד הבינוני-גבוה והציג אותם במחזמר לראשונה עם כל הבעותיהם. בבימויו של הרולד פרינס, ההפקה הזו זכתה לכמה פרסי טוני, כולל המחזמר הטוב ביותר.

רוזאלי קרייג וג'ורג' בלאגדן ב-Company. צילום: ברינקוף מוגנברג

בפעם הזו, בובי הפך לבובי, רווקה בשנות השלושים לחייה בניו יורק, ובברכתו של סונדהיים עצמו, הבמאית מריאן אליוט שינתה את המופע והחליפה את מיני חלק מהדמויות והציגה את היצירה דרך עין החברה המודרנית שלאחר "סקס והעיר הגדולה."

המעצבת בנני כריסטי לקחה את העיר ההאפלה כניו יורק ובאמצעות פלטת תלבושות צבעונית ונפלאות תאורה של ניל אוסטין, נתנה לדמויות המשוחלפות גזע מדהים להוציא את הלב והנשמה על מערכות יחסים, נישואין, אהבה וחיים.

רוזאלי קרייג (בובי) ומת'יו סידון יאנג (תיאו) ב-Company. צילום: ברינקוף מוגנברג

רוזאלי קרייג מגלמת את בובי בצורה נפלאה. ביום הולדתה ה-35, בובי נמצאת בקונפליקט וזהו הקונפליקט והאינטראקציות שלה עם חבריה (ואהוביה) שמניעים את ההצגה. יש בקומדיה של קרייג המון, אבל כמו ברוב ההופעות שבהפקה זו, האמת שמתחת לקומדיה יכולה להיות נשוכה ומשביתת. זהו מסע שמאוד סחף אותי.

רוזאלי קרייג, אלכס גאומונד וג'ונתן ביילי ב-Company. צילום: ברינקוף מוגנברג

השינוי בדמויות פול ואיימי ל-Paul ולג'יימי כזוג גאה עובד בצורה יוצאת מהכלל בזכות פול המאושר של אלכס גאומונד וההתפרצות הבלתי נשכחת של ג'ונתן ביילי ב"לא מתחתנים היום".

פאטי לופון חוזרת לדמות ג'ואן בהפקה הזו, וזוהי כיתת אמן בהעברת דמות דרך שיר. ללא ספק, מסתורין שמציפה את "הנשים הסועדות" כמו שמעולם לא ראיתי. שבו קרוב, ותראו אל תוך נשמתה.

פאטי לופון כג'ואן ב-Company. צילום: ברינקוף מוגנברג

ג'ורג' בלאגדן, ריצ'רד פלישמן ומתיו סידון-יאנג הם החתנים הפוטנציאלים של בובי. השיר המרהיב שלהם "You Could Drive A Person Crazy" הוא עונג צרוף. "Another Hundred People" של בלאגדן כנגד התנועה התוססת של ניו יורק ו"ברצלונה" של פלישמן הם רגעי השיא. הכוריאוגרפיה של ליאם סטיל ל-Tick Tock במערכה השנייה עם אשליות של כריס פישר מרימה את ההפקה של Company לגבהים שלא נראו בעבר.

רוזאלי קרייג וריצ'רד פלישמן ב-Company. צילום: ברינקוף מוגנברג

התזמורת המדהימה של ג'ואל פרם מניעה את הסיפור של אהבה בעיר הגדולה בקצב מהיר. משחקת גבוה למעלה תוך נגינת עיבודיו החדשים של דיוויד קולן, הם משאירים את ההרכב המפתיע הזה מושלם.

זה לזכותו של סטיבן סונדהיים שהתיר לתת למחזרות שלו להשתנות על ידי יוצרי תיאטרון מודרניים ולא להישאר במקומן הישן והסטטי אלא להתייחס ליצירות כישות חיה ונושמת.

לא כל השינויים עובדים, אבל באופן כללי זו התבוננות חדשה ומופלאה במחזמר שהתאהבתי בו לפני שנים כמו רבות. מריאן אליוט יצרה "Company" שפשוט אי אפשר לפספס, ואנו רק מקווים שתימשך יותר מהעונה הקצרה שכנראה מוצעת. האם נוכל לקבל אלבום צוות בבקשה?

הזמינו כרטיסים עכשיו ל-Company