סקירה: האוסף, The Vaults ווטרלו ✭✭✭

דניאל פורטמן ולילי לאבלס. צילום: סקוט ריילנדר The Collector

הוולטס, ווטרלו

4 באוגוסט 2016

3 כוכבים

להזמין עכשיו מבחינת מקום, הצוות היצירתי מאחורי The Collector לא יכל לבחור מיקום מושלם יותר מהוולטס להצגה שמתרחשת במרתף החוטף. המנהרות המכוסות בבטון מתחת לתחנה מזכירות בונקר גרעיני ישן והרעשים הקבועים של רכבות שמחלחלות מלמעלה מוסיפים לאופי הקלאוסטרופובי של ההצגה המטרידה הזו. מבוסס על הרומן מ-1963 מאת ג'ון פוולס, The Collector מספר את סיפורו של פרדריק קלג, בודד שמתרשם מסטודנטית לאמנות, מירנדה גריי. נחוש לגרום לה להתאהב בו, הוא חוטף את מירנדה ומניח אותה במרתף של בית כפרי שקנה עם זכייה כספית. לאחר שבאה לשם, מירנדה פחות מראה אהבה לפרדריק, ומגלה לו שחלומותיו לא מתאימים למציאות האידיאלית שלו עליה.

דניאל פורטמן ולילי לאבלס. צילום: סקוט ריילנדר לאחר כמה דקות פתיחה רועדות, דניאל פורטמן (משחקי הכס) נכנס בכל כוחו לדמות השולטת של פרדריק. הופעה בלתי צפויה שמנחה את הקהל בסיפור עם כל פיסקה עד שהחולי בנפשו של פרדריק מתגלה במלואו. לילי לאבלס (נעמי בסקינס) בתור מירנדה מתאימה היטב לתפקיד הסטודנטית ממעמד הביניים שמנסה להיות בוהמיינית. לאבלס מתארת במיומנות את הצדדים המכוערים של אישיותה של מירנדה, האינטליגנציה החדה שלה והטקטיקות הנואשות שלה לשרוד, ומצליחה להוביל את הדמות הזאת מעבר לגבולות הסטראוטיפ.

דניאל פורטמן ולילי לאבלס. צילום: סקוט ריילנדר

הסט פשוט, אך מתאים בצורה מושלמת לסיפור ולמיקום יחד. יריעות פלסטיק פרושות סביב הבמה מזכירות זירה פלילית, ומאירות ביופי ברגעים מתאימים. מדפי מתכת מלאים אספקה וריהוט ערום מאששים את דמות הבונקר והיקף התוכניות של פרדריק, אך יש גם קטעי מוזיקה מיותרים המנתקים את המתח הנדרש להופעה.

למרבה הצער, חלק מהרומן המקורי של פוולס לא תרגם היטב לבמה, והתסריט של מארק הילי לעתים מעורר צחוק ברגעים לא מתאימים. קצב העלילה מהווה בעיה רצינית בשני המערכות, והסצנה האחרונה, שאמורה להדגיש את התמדה המחרידה של פרדריק לנסות חטיפה נוספת, נמשכת יותר מדי. ישנם קטעי טקסט ארוכים שנמסרים ישירות לקהל, מה שעלול להיתפס ככבדים ומסורבלים, אך הדיאלוגים בין שתי הדמויות מעולים, ומדגישים את הטירוף שבמצב שאליו הם הכניסו את עצמם. על אף נטייתו של הילי לשמור על אופי ההפרעה העמוקה של הרומן, הוא עשה זאת תוך התמקדות בצד של פרדריק והתעלמות מהנרטיב הכפול של הסיפור, למרות טענתו בפתיחת הדמות ש'יש שני צדדים לכל סיפור'. אולי ישנם שני צדדים, אבל אנחנו מקבלים הצצה קצרה בלבד לצד של מירנדה, וכשזה קורה, מדובר בדברים לא רבים מחשיבים אודות ספקותיה העצמיים.

למרות רגעים של חוסר גמישות, זו הצגה מעוצבת היטב ומשחקת מצוין, ושווה ביקור רק בשביל המיקום האווירי. עיבוד מעניין, בעוד The Collector לא לוכדת לחלוטין את הקהל, היא בוודאי מבעיתה אותם. The Collector תרוץ עד 28 באוגוסט

להזמין עכשיו לכרטיסים ל-The Collector בוולטס