סקירה: Licensed To Ill, Southwark Playhouse ✭✭✭

סיימון מאדר, אדם אל חג'ר, טופה מיקון, דניאל פוקסמית' ב-Licensed To Ill Licensed To Ill

תיאטרון סאות'וורק

2 דצמבר 2016

3 כוכבים

הזמנת כרטיסים

ייתכן והמופע הזה יהפוך ל'בנים מחוסלים' החדש. יש לו את כל מה שצריך למופע להיטים מוצלח על מוזיקה פופולרית: חבורת בחורים סימפטית ואנרגטית יתר על המידה; מעבר לצד האפל של תככים בשואוביז והתנהגות מפוקפקת; תמימות וכנות ביצירת המוזיקה כנגד האנונימיות השבלונית של הערצה המונית. נכון לעכשיו, המופע נמשך כ-80 דקות, ומובא כאן על ידי מה שהיה מזמן חנות הכרטיסים 'Corner Shop,' שעכשיו נכנסת גם לקידום 'אירועים' בעצמה. והם עשו זאת בגאווה בהפקה מרהיבה על ידי הממציאים-המבצעים, אדם אל חג'ר (MCA) וסיימון מאדר (Mike D) והקבוצה (דניאל פוקסמית' בתור Ad-Rock, וטופה מיקון כ-DJ ודמויות 'שונות' נוספות, כולן בפיקוח 'במאי ייעוץ' טיד). אם אתם כבר המומים מהשאלות המורכבות של ייחוס ביצירה האמנותית כאן, ברוכים הבאים לעולם הלא מציאותי של הפופ.

אדם אל חג'ר, דניאל פוקסמית', סיימון מאדר ב-Licensed To Ill

ככותרת להצגת הריצה הפרועה האינטנסיבית של 'הבחורים', זהו חומר מבדר ביותר. הם מנגנים בכלים מוזיקליים (לא רע בכלל, אך הרפרטואר והמצפן הסגנוני שלהם נראים מוגבלים במקצת); הם 'שרים' - אם זו המילה המתאימה - שירי ראפ למוזיקת ה-DJ, על במת דוכן מוגבה שהושקעה בו עבודה רבה, בעיצוב הסט הטפלון (תודות לרוזי מוריי) שהוקם על ידי ג'מימה רובינסון. זהו גן משחקי טסטוסטרון. מדי פעם, הבחורים מתחזים להורים - כמו ב'מחזה הפאנק' המוקדם יותר שהוצג כאן לפני כמה חודשים - אך בדרך כלל, הם פשוט מגלמים את הבנים בלהקה.

מההיבט הדרמטי, המופע הוא אוסף של פעימות חזקות. כל סצנה, כל תנועה - מודגשת, ברורה וטוענת, אינטנסיבית בהכרזתה ובחשיבות העצמית שלה. מה שחסר כאן הוא קצת קונטרפונקט, איזה רגעים משמחים לנפשות האלו: אנחנו לא יודעים היכן שוכנת הפגיעות של הדמויות - זה כמו מניפיסטו על כוחם של בני נוער לבנים חזקים. וזה מצלצל חלול במקצת. יש פה יותר מדי ביטחון עצמי מוצג. הסיפור זועק ליותר תיעוד והרגשה, ביותר חריפות כדי להפוך את הדמויות לפחות כמו הליטורגיה המונוטונית שהראפ שלהם מזין, ויותר כמו אנשים אמיתיים שאנחנו עשויים להתעניין בהם.

טופה מיקון ב-Licensed To Ill

אחרת, מה שההצגה מספרת זה שהם לרגע כלום, ואז הם כוכבים, ואז הם הופכים למיושנים ונמסרים למקומם לגורמים מוצלחים יותר. אז, זה לא כל כך 'ואז כתבתי...' אלא 'ואז דורגתי כ...' קוראים נלהבים של העיתונים ולקטנים אובססיביים של מידע על להקות עומדים בהתעניין בזה, אבל מי עוד, בבקשה, זה אכפת?

אדם אל חג'ר, דניאל פוקסמית' וסיימון מאדר ב-Licensed To Ill,

לא. זו הצגה שעושה את דרכה, וייתכן שהיא תגיע למקום מאוד, מאוד גדול, אבל כרגע זה בחור מספיק מבוגר כדי להריח אך עדיין לא מספיק מבוגר כדי להתגלח. היא זקוקה ליותר פיתוח לפני שהיא תפיק יותר משיכה אמיתית. כרגע, היא תמיד עומדת מול המראה וסורקת את שיערו בדרכים שונות, אך יש לה כל כך הרבה יותר מה להציע מזה. מעניין, בתכנית יש מאמר מאיר במיוחד על ארה"ב בעידן טראמפ מאת אדם הורוביץ (ילד יהודי נחמד, הידוע גם כ-Ad-rock) שמציע כי יוצרי 'האירוע' הזה עוד יש להם מה לומר במקצב שלהם.

עד 24 דצמבר 2016

תמונות: הלן מייבנקס

הזמינו כרטיסים ל-Licensed To Ill בתיאטרון סאות'וורק