סקירה: אמא שלי מטומטמת, סאמרהול, אדינבורו פרינג' ✭✭✭

מארק לודמון סוקר את אנושקה וורדן המבצעת את המחזה שלה 'מאמא שלי היא לא נורמלית' בסאמרהול בפסטיבל אדינבורו

מאמא שלי היא לא נורמלית סאמרהול, פסטיבל אדינבורו

שלושה כוכבים

הזמנת כרטיסים

אנושקה וורדן זכתה להצלחה עם המחזה הראשון שלה, 'מאמא שלי היא לא נורמלית', כשעלה לראשונה בשנה שעברה בתיאטרון רויאל קורט בלונדון. בכיכובה של פאטסי פרן, המופע הסולו כבשה את הקהל עם העדות הכנה והזועמת על ילד שננטש על ידי אם שנשבתה בכת נטוריסטית. ההצגה מקבלת סיבוב חדש שבו וורדן עצמה מבצעת את המחזה שלה, שמתואר כגרסה לא אמינה של סיפור אמיתי המסונן דרך זיכרון מעורפל ודמיון חי.

פרן, שזכתה בפרס אוליביה השנה עבור 'קיץ ועשן', היא דמות קשה לעקוב אחריה, במיוחד עבור וורדן שמקדים את המופע בכך שאומרת לנו שהיא אינה שחקנית מקצועית. (יחד עם היותה כותבת, היא ראש מחלקת תקשורת ויחסי ציבור בתיאטרון רויאל קורט.) זה בא לידי ביטוי בהגשה שלה, שלמרבה האירוניה, לעיתים נדירות מציעה דמות שחיה את החוויות והרגשות הללו באמת. עם זאת, יש רגעים בלתי נשכחים כאשר וורדן נראית יוצאת מהגשת הטקסט שלה דרך מיקרופון ובמקום זאת מבטאת התפרצויות של זעם ותרעומת במה שהוא ככל הנראה גרסה של הילדות שלה.

אנחנו חולקים את הזעם על החלטת האם להעדיף את אמונותיה ה'מטורפות' על פני טיפול בבת שלה, כשהיא מקדישה את חייה לניהול מקום מפלט בקנדה מתוך נאמנות לגורו מניפולטיבי. לפעמים נשמעים נשיפות תדהמה מצד הקהל. אך ברוב המקרים, הסיפור מסופר עם ההומור שמגיע מריחוק, מוצא את הצד המצחיק של החוויות הללו לצד תובנות משעשעות על ההתבגרות.

בבימויה של דבי האנן, לגרסה החדשה יש את הקסם המיוחד של ייצוג המחבר שכתב אותה. לא משנה כמה מזה באמת 'אמיתי', יש תמיד משהו מושך בלראות מחזאי מבצע את עבודתו, במיוחד בתפקיד שמושרש בחוויותיו.

רצה עד 25 באוגוסט 2019