ביקורת: בעזוז ובדלות בפריז ובלונדון, תיאטרון ניו דיורמה ✭✭✭✭✭

למטה בחוץ בפריז ובלונדון

תיאטרון ניו דיוראמה

30 באפריל 2016

5 כוכבים

הזמינו עכשיו למטה בחוץ בפריז ובלונדון, הוא מיזוג של הרומן של ג'ורג' אורוול עם הספר 'עבודה קשה' של פולי טוינבי. מוצגת כעת בתיאטרון ניו דיוראמה בלונדון, זו חוויה דרמטית של 90 דקות תמציותיות, שמזכירה לנו שהפוליטיקה והאכזריות של העוני, לא במדינה מהעולם השלישי, אלא בחברה ה'מודרנית' שלנו, יכולים להיות דכאניים ולא הוגנים באופן מזעזע.

לאחר שהוצגה בפסטיבל אדינבורו בשנה שעברה, ההצגה הורחבה כעת ושבה לתיאטרון ניו דיוראמה לעונת הארכה.

נועדה על ידי דייוויד ביירן, הפעולה נעה בין פריז של שנות ה-1920, כפי שמתואר על ידי אורוול, ולונדון של 2003 דרך עיניה של טוינבי. זו הפקה קדחתנית המסמנת בצורה מושלמת את העובדה, שמתוארת היטב ביצירה, שהיותך ברמת החברה הנמוכה ביותר ללא כסף ובניסיון לשרוד יכול להיות מתיש. העוסקים בכך עובדים קשה יותר מאחרים, לשרוד וללכת בדרך של החיים נאבקים במערכת שפועלת נגדם, ויש שיגידו שהיא נשמעת כמי שמעוצבת כדי להשאירם במקום.

הלהקה המופלאה הזאת, בהובלת ריצ'רד דילייני וקארן אסקו כאורוול וטוינבי, שוטפים את הבמה הקטנה של ניו דיוראמה, ולעיתים עוצרים לרגעים מביכים וחסרי חוש כאשר זוועות המצב מקבלות רגע להשתקע. שני השחקנים הם מספרים יוצאי דופן המובילים את הקהל דרך רעב, ייאוש ותסכול.

באמצעות עזרתם ועידודם של מייק אהרנה, אנדי מקלאוד, אנדרו סטאפורד-בייקר וסטלה טיילור, זהו סיפור המסופר בבהירות קטלנית וחוסר תקווה שובר הלב. הסיפור מסופר בכזו אמינות ומומנטום אינטנסיבי, שזה מפתיע שהשחקנים האלה עדיין עומדים סוף ההצגה.

העיבוד והבימוי של דייוויד ביירן לעולם אינו מאפשר לקהל להרפות. המעברים בין זרמי הזמן הם מושלמים והתמודדו בצורה יפה על ידי הלהקה, עם לא הרבה יותר ממיטה, שולחן וכמה כיסאות. השימוש המאוחר בדלתות מתנדנדות הוא גם מאוד אפקטיבי.

התלבושות של רוני דורסי והתאורה של קתרין ווב הן פשוטות, אך עם השילוב של האפקטים הקוליים של דומיניק ברנן, למטה בחוץ בפריז תורם לסיוע להעביר מסר שאולי יכול להפוך לקריאה לשינוי.

למטה בחוץ בפריז ובלונדון הוא תאטרון שחייבים לראות. מופע תמציתי, המבוצע באופן מופלא ועם עוצמות דרמטיות אדירות, זהו מחזה שחייב להיראות על ידי אלה שבעלי הסמכות. נדהמתי לא כיצד המערכת עובדת, אלא מאותה גישה של 'לא אכפת לי' של אלו שעובדים בה, כאילו אינם יכולים לשנות את המערכת ומקבלים את המצב כברור מאליו.

תפסו כרטיס ותחליטו בעצמכם!

למטה בחוץ בפריז ובלונדון תוצג עד 14 במאי 2016

צילום: ריצ'רד דבנפורט