סקירה: הקמצן, תיאטרון גאריק ✭✭✭✭

הקאסט של הקמצן. צילום: הלן מייבנקס הקמצן

תיאטרון גאריק

10 במרץ 2017

ארבעה כוכבים

הזמינו כרטיסים | מידע נוסף

הקמצן של מולייר התחיל את חייו כקומדיה בת חמש מערכות. למרבה המזל למי שממהר לרכבת, שון פולי ופיל פורטר כתבו אותו מחדש כקומדיה בת שתי מערכות ומשכה של שעתיים וחצי, המתבדחת עם כל סטריאוטיפ תיאטרלי באמצעות מבחר נפלא של שחקנים קומיים.

מתרחש בפריז של המאה ה-17, הוא כולל את כל הדמויות הסטריאוטיפיות הטובות ביותר מ-קומדיה דלארטה; האיש הזקן והטיפש, ילדיו הווניטיים ומספר משרתים ערמומיים. היירפגון הקמצן הזקן אוהב את כספו מעל לכל, אך חושד שכולם מנסים לגנוב אותו. בין ילדיו המתכננים, משרתים כועסים ומתווך ערמומי, כולם באמת מנסים. כאשר היירפגון מתאהב בחברת הבן שלו, מתחיל המרוץ לקבל את ההון של הזקן.

גריף ריס ג'ונס, לי מק וראיין גייג' בקמצן. צילום: טריסטרם קנטון

בחזרה לבמה, גריף ריס ג'ונס לוקח על עצמו את תפקיד הקמצן המרכזי. זקן משוגע, מזוגג ומזוהם, הוא משחק את היירפגון עם תיאטרליות והנאה של נבל פנטומימה, מסוגל להפיל את הקהל לצחוק עם מבוכה אחת מבולבלת.

ההצגה מתפרסמת גם כהופעת הבכורה של לי מק כקומיקאי בתיאטרון. זה נהיה ברור, כאשר מישהו ז'ס יותר מאשר מזכיר דמותו בסדרה 'לא יוצא מהבית' בהתנהגות ובגינונים. ואולם, מק, עם הבעת הפנים הדואגת שלו וכשרונו להמצאת בדיחות, מתאים היטב לתפקיד ז'ס המשרת העצמי. חזית השורות של האולם מתמודדת עם מספר דמויות מדברות ישירות, אך מק הוא עוד פוגע חוזר, משתמש בניסיון הסטנד-אפ שלו בהצלחה רבה ונראה נוח ביותר על הבמה. יכולנו אולי לוותר על מעט הביטויים המודרניים שלו במקום קללות ("שיה לַבָּף! פרה אה מנז'ה!"), אבל זו הופעה מצחיקה בצורה מטורפת, במיוחד כשהוא מנגן על הקלוויקורד כמו אלטון ג'ון משוגע וממורמר.

אנדי אושו וקייטי ויקס בקמצן. צילום: הלן מייבנקס

מצטרפת אליו בהצלבה הקומית היא אנדי אושו בתור פרוסין הסחור סחרנית. כמו מק, היא נראית שמחה לשבור את הקיר הרביעי, ומכניסה כמות עצומה של אנרגיה לסצנות שלה. שיחה עם היירפגון שבה היא מתעקשת באופן קיצוני שהצעירה היפה מריאן מעדיפה גברים מבוגרים היא יקרת ערך.

ראיין גייג' מצוין כבן של היירפגון, קליינטה העוקצני והלספתי. עם פיאה, אבקת פנים ובגדים מתנפחים, גייג' מתחיל חזק ושומר על אנרגיה רבה ברוב ההופעה. קייטי ויקס גם משמחה כבת הצעירה והמרדנית שלו, אליזה, פרודיה מושלמת על משחקי סטריאו בספרי הקלאסיקות. כמחזר שלה, מת'יו הורן יותר מאשר מתאים, מתחנן ומתנהג בזלזול נמרץ כשהוא מתעמת עם ז'ס המיומן. אלי ויט בתור מריאן היא הפתעה נעימה בערב, עם הגייתה המוגזמת שהופכת אותה כמעט לבלתי מובנת לדמויות האחרות.

מת'יו הורן וקייטי ויקס בקמצן. צילום: הלן מייבנקס התאמה של פולי ופורטר תוארה כ'חופשית' והכינוי לה מתאים מאוד. עם פרוסין המעודדת את מריאן 'לשים את פניה המקובלות' בזמן שהיירפגון מתקדם, ו ז'ס המודיע לנו כי שמעתם כרגע מזכיר חברתי, מדובר בתסריט מודרני ביותר. לפעמים זה מתקרב מעט ל'מאוד עכשיו', עם כמה אזכורים עכשויים דחושים פנימה ודמויות שיש להן כוונה לידע אותנו על הנושאים העכשויים הכלולים. זה טוב עכשיו, אבל חידוש אפילו מראש בעוד חמש שנים בלבד כבר יראה מתעדכן. הצחוקים הטובים ביותר מגיעים מהדברים האוניברסליים, מעט סלפסטיק נהדר והופעות מרתקות - מולייר ידע היטב מה הוא עושה כשהוא יצר את המצביעים הללו לדמויות הקומדיה לעשות פראות בם.

הסט של אליס פאוור עושה פלאים כשזה מגיע להציג את פנים וגן של ערמת פריז מתפוררת, אולם השחקנים צריכים מעט יותר ליטוש באינטראקציה שלהם עם זה כדי לממש את הפוטנציאל הקומי המלא, וכשהאנרגיה יורדת במחצית השנייה, זה מורגש.

למרות זאת, הצחוקים מגיעים בלי הפסקה וברקע הכאוס המתרחש, נראה כי יש עוד הרבה חיים בקמצן הישן של מולייר.

הזמינו עכשיו לקמצן