חמש השנים האחרונות, תיאטרון גריק בלונדון: סיכום ביקורות

חמש השנים האחרונות עבר מהתיאטרון סאוטוורק אל תיאטרון גאריק. אנו בוחנים את הביקורות על הפקת המיוזיקל יוצאת הדופן של ג'ייסון רוברט בראון.

אוליי היגינסון ומולי לינץ' בחמש השנים האחרונות. צילום: הלן מייבנקס המיוזיקל של ג'ייסון רוברט בראון חמש השנים האחרונות מוצג כעת בתיאטרון גאריק לפרק זמן מוגבל. ביקורות זוהרות בהפקה מחוץ לווסט אנד בתיאטרון סאוטוורק היו מזהירות, ועונת סטרימינג קצרה גרמה לי להתענג על ההפקה המדהימה של ג'ונתן או'בויאל, בהשתתפות אוליי היגינסון ומולי לינץ'.

אנו בוחנים האם חמש השנים האחרונות ומה חשבו המבקרים.

הזמן כרטיסים לחמש השנים האחרונות

סיכום ביקורת חמש השנים האחרונות BritishTheatre.com (ריי רקהם) ✭✭✭✭✭ קרא את הביקורת המלאה כאן

אבל מה עם השניים שאת היחסים שלהם אנחנו מגיעים לשבח ולבכות? נראה מגוחך להעיר ששני כוכבים נולדו, אבל הם באמת כן. מולי לינץ' ואוליי היגינסון הם הקאתי וג'יימי של זמננו. הופעות שמורכבות, מכוונות ונבדקות מחדש באופן מיומן משני שחקנים שיש להם קריירות יוצאות דופן לפניהם (לא שהם נחו על עלי הכותרת שלהם מאז שביקרו אחרונה במנהטן של L5Y). זה היה שאין כמותו לראות את ההופעות שלהם היכן שבאמת שייכים, בבית על במה ווסט אנד, בהפקה מרשימה להפליא של מה שיכול להיות מופע קשה.

Evening Standard (ניק קרטיס)✭✭✭ ביקורת על חמש השנים האחרונות: זהו מיוזיקל על גירושין... היכן המתח הדרמטי?

זהו חלק חכם, קומפקטי, של 90 דקות, משחק ושירה אנרגטיים מאת מולי לינץ' ואוליי היגינסון. אך המסגרת הקונספטואלית שגורמת לו להיות מיוחד היא גם מגבלה. ראיתי לראשונה את הפקת ג'ונתן או'בויאל בסאוטוורק פלייהאוס בדיוק - אלוהים אדון! - 11 ימים לפני שבוריס ג'ונסון הכריז על הסגר הראשון במרץ 2020, והתלוננתי אז שהמופע מציע 2 מונולוגים, בהם אנו רואים את הדמויות כפי שהן רואות עצמן. עכשיו הייתי מוסיף שהוא חסר מתח דרמטי כמו גם דיאלוג, כי אנו לומדים בעשר הדקות הראשונות כיצד הסיפור מתחיל ומסתיים. הוא צבר קנה מידה בתיאטרון גאריק אך איבד את האינטימיות של הבמה המעוגלת בסאוטוורק. הוא עדיין חינני, עם פסקול מלא בחתימות קליטות וחרוזים שנונים, מהוקצע במיומנות, עם דמויות ראשיות חביבות ומשכנעות. אך ההנאה שלך ממנו עדיין תהיה בפרופורציה ישירה לסובלנות שלך להתבוננות במעמקי הנפש המנהטנית. אוליי היגינסון בחמש השנים האחרונות. צילום: הלן מייבנקס

The Stage (פול ול) ✭✭✭✭✭ נצחון

הפקה מתוחכמת של במאי ג'ונתן או'בויאל היא פשוטות בעצמה, שהיא הופכת לזמן קו העלילה מאתגר לכדי נרטיב חלק וזורם. העיצוב של לי ניובי מדגיש את הגישה המובנית הזו, עם לא הרבה יותר מאשר פסנתר כנף, במה מסתובבת וכמות מדוד של עשן. העיצוב המואר המעודן והאווירתו של ג'יימי פלאט מחבר את הכל יחדיו.

זהו מופע שלבסוף תלוי באיכות השחקנים שלו, אוליי היגינסון ומולי לינץ'. הם נותנים הופעות עילאיות, מרגשות, לכידת ההתרגשות של אהבה חדשה והעייסור שבגירושין. שני זמרים יוצאי דופן, הם גם מביאים אותנטיות רגשית לפסקול המגוון של בראון. המיוזיקל האישי הזה, שנולד כתוצאה מהגירושין של בראון עצמו, מעולם לא הופיע בברודווי. אם מופעים עם צוות מצומצם יחיפשו את הדרך הגדולה הלבנה בעידן שאחרי המגפה, אזי הפקה זו צריכה להיות בחירה ראשונה.

אוליי היגינסון ומולי לינץ' בחמש השנים האחרונות. צילום: הלן מייבנקס The Arts Desk (גארי ניילור) ✭✭✭✭ מתנה מוזיקלית מרה-מתוקה מקבלת שדרוג למערב האנד הפקת 2020 של ג'ונתן או'בויאל מועברת מתיאטרון סאוטוורק פלייהאוס לתיאטרון גאריק, עם חלק מהחסרונות של המופע שעדיין קיימים, אך אחרים תוקנו. התחום המשותף הוא כי קהל צעיר יחסית (חלקם לא גדולים בהרבה מהמופע עצמו, שכבר עבר את שנות העשרה שלו) אהב אותו וזה מבשר היטב לעתיד המאבק של ווסט אנד בחורף קריטי זה.

אוליי היגינסון (בתמונה לעיל) היה מועמד לפרס האופי על הביצוע שלו ב-2020, ואתה יכול לראות ולשמוע למה. הוא שר יפה, קול של ווסט אנד שיכול לכאוב מהאכזבה ולהבריק עם האמביציה. חשוב לתפקיד, יש לו קסם למכביר, אבל הוא שמוקר שמודע לכך שהוא יכול להיות אדם טוב יותר: הוא פשוט חלש מדי להתנגד לקישוט הבא שמנהטן זורקת עליו – ותמיד יש אחד נוסף.

https://www.youtube.com/watch?v=on0ed9KC8-A

My Theatre Mates (אלון הוד) ✭✭✭✭✭ יהלום זה של מופע

אומרים שברק לא מכה פעמיים: אני חולק על כך. הגרסה של ג'ונתן או'בויאל לשחקנים-מוזיקאים, הלוקחת את מחזור השירים למיוזיקל של ג'ייסון רוברט בראון, הרגישה כמו התגלות מחודשת למופע מעניין אך מסובך (חצי מסיפור האהבה הגואלת בין צמד יוצרים מרתקים ורבניים מתנהל בסדר כרונולוגי בעוד הצד השני מתנהל אחורה; שני הדברים נפגשים בחתונה) כשהיא הועלתה לראשונה בתיאטרון סאוטוורק פלייהאוס בתחילת 2020.

נראה אז כי או'בויאל, בשיתוף עם צוות יצירתי מעולה וצמד מבצעי יוצא דופן, מצא דרך להפוך את המופע הזה שלפעמים בלתי מושג מבחינה אינטלקטואלית, להופעה תיאטרלית אמיתית.