חדשות במה
ביקורת: בט מידלר ואני, קומות עליונות ב-The Gatehouse ✭✭✭
פורסם ב
24 בספטמבר 2015
מאת
דניאל קולמן קוק
בט מידלר ואני...
למעלה בבית השער
23 בספטמבר
3 כוכבים
לאחר שקיבל ביקורות חיוביות בפסטיבל אדינבורו, בט מידלר ואני... נכנס להייגייט לשבוע, לפני שהוא עובר לתיאטרון סט. ג'יימס באוקטובר.
סו קלווין, ותיקת הווסט אנד, מובילה שילוב מרתק המכיל סיפורים על העלייה לתהילה של מידלר, שירי מחזות זמר אהובים וסיפורים אוטוביוגרפיים על ההתבגרות שלה. זהו שילוב מעניין, אבל בדרך כלל זה עובד טוב, עם השיאים והשפלים בחיי מידלר שמראים לעיתים קרובות את של קלווין.
קלווין כנה לגבי גידולה הקשה, בעיות משקל ואובדן אחיה; השירים מוצבים בצורה טובה וממסגרים כך שהם משקפים את מצבי הרוח המתפתחים של ההפקה. ברור כי מידלר הייתה השפעה משמעותית על חייה של קלווין, נתנה לברוח מילדותה בדוסברי (שהיתה רחוקה מזו של מידלר בהוואי) והשראה לה דרך בית הספר לדרמה ובמעבר.
המופע דומה יחסית בצורתו ל"אגדות היהודיות", מופע שראיתי לאחרונה באותו מקום, בתערובת של שירים, סיפור ושנינות. אף על פי שבט מידלר ואני מאותו כותב (כריס ברג'ס) הטקסט הזה הרבה יותר הדוק ומצחיק וזכה ליותר צחוקים כתוצאה מכך.
מדובר חלקית במקרה של ביצוע טוב יותר (בדיחות זהות קיבלו תגובה טובה יותר) אבל גם הטקסט היה יותר צבעוני, בעל פחות סיפור ביוגרפי ויותר עומק רגשי. התייחסות לרגעים היסטוריים משמעותיים כמו מהומות סטונוול והמלחמה בוייטנאם סיפקה חומר מעניין כמו גם הקנתה הקשר חשוב על מידלר ועל מה שעמדה בעידן שלה.
האנקדוטות האישיות של קלווין היו מאוד נוגעות ללב וזה היה יכול להיות נחמד לראות את החלק הזה של היצירה מפותח עוד יותר, אפילו על חשבון חלק מהסיפורים של מידלר. אחת ההיבטים המעבירים הייתה כמות הבדיחות על משקל שקלווין עושה על חשבונה; בעוד שזה התחיל כהתמדה עצמית, זה הרגיש קצת כמו הלקאה עצמית בסוף.
סו קלווין ואלכס יאנג בבט מידלר ואני
המופע סיים ביצירת דמויות קומית של הסרט של מידלר, Beaches (לגילוי, לא ראיתי את הסרט, כפי שהם גרמו לי להודות בהשתתפות הקהל). למרות שהקטע קיבל תגובה די טובה מהקהל, הוא נראה פחות מצחיק באופן גאונית ממה שקדם לו וסיפק סיום די מוזר למופע שהיה קודם מאוד נוגע ללב.
המוזיקה הייתה חדה כפי שצפוי, עם שרה טראוויס שזכתה בפרסים על פסנתר וקולות רקע. קלווין, טראוויס והנפלאה אלכס יאנג יצרו הרמוניות יפות, עם השירים The Rose ו-Stay With Me נתנו לצוות הקאסט לחקור את כל טווח הקול שלהם.
קלווין היא מספרת מעניינת ומהנה, ממקמת את עצמה כמעריצה ולא כחקיינית. קולה יכול לעמוד בעומק משמעותי והיא מספרת סיפורים חזקה. יש לה כימיה מצוינת עם אלכס יאנג השותפה שלה לערב, והשניים מתמסרים היטב (בניגוד למלכודת הכל-כך מוכרת של מופע ביקורת שבו השחקנים מחכים בחוסר סבלנות למשפט הבא שהם צריכים לומר).
אלכס יאנג מתגלה כהרבה יותר מתמיכה ברקע; היא נוכחות מגנטית על הבמה ויש לה קול מדהים. תרומתה הקולית ל-From A Distance הייתה יוצאת מן הכלל ולמעשה הצליחה לגנוב את ההצגה מהכוכבת. במהלך המופע היא לא רק שרה אלא גם נגנה בפסנתר, חליל וגיטרת יוקלילי. מקסימה וכיף לצפות בה, היא בהחלט אחת לעתיד.
זה בהחלט מופע שחובה לראות למעריצי מידלר ויש שפע להנות ממנו גם לכולם בזכות צוות ההופעה האנרגטי וכמה מנגינות נוצצות.
בט מידלר ואני עוברים לתיאטרון סט. ג'יימס, לונדון ב-2 וב-3 באוקטובר 2015
קבלו את המיטב מתיאטרון בריטי ישירות לתיבת הדואר שלכם
היו הראשונים להגיע לכרטיסים הטובים ביותר, הצעות בלעדיות וחדשות אחרונות מווסט אנד.
אתם יכולים לבטל את המנוי בכל עת. מדיניות פרטיות