ביקורת: ערבים טובים - היסטוריה של תיאטרון פופולרי בבריטניה, מתיאתרון דרמה ✭✭✭✭

פול טי דייויס סוקר את Good Nights Out: היסטוריה של תיאטרון בריטי פופולרי 1940-2015 מאת אלקס סירז שפורסם על ידי Methuen Drama.

Good Nights Out: היסטוריה של תיאטרון בריטי פופולרי 1940-2015

אלקס סירז

Methuen Drama.

4 כוכבים

קנה עותק

מאז ספרו החשוב על תיאטרון פרינג' ואלטרנטיבי של שנות ה-90 ולכן טבע את המונח In-Yer-face Theatre, אלקס סירז הפך לסמכות על התיאטרון הבריטי של המאה ה-20 וה-21. כמו רוב המחקרים האקדמיים, הוא סקר את היצירות שהשפיעו רבות על תיאטרון בריטי ובינלאומי, אך כאן המוקד הוא על ההצלחות הגדולות, ההצגות והמחזות המוזיקליים הפופולריים שרצו שנים, והטעמים המשתנים של הציבור שהצטופף ועדיין ממשיך להצטופף כדי לראותם. הגדרת הצלחה גדולה כהצגה שהשיגה 1000 מופעים, המקביל לשנתיים וחצי בווסט אנד, מצביעה על לא רק על משמחת אלא אומרת משהו על החברה שהלכה לראותם. אנו לא רק קוראים על הצגות וז'אנרים שימי השיא שלהם חלפו, (פארסה, למשל), אלא גם אלה שכנראה עמידים בפני ביקורת וקהל, ז'אנרים שעדיין מושכים, כמו תעלומות רצח.

מה שמרתק הם המחזות שהיו להיטים אדירים אך לא שרדו את הזמן וההיסטוריה. סידור הפרקים לנושאים, זה מרתק לגלות את הלהיטים שאני, ואולי רבים מהקוראים, לא ידעו עליהם. לדוגמה, משנות ה-40 כולנו מכירים את Blythe Spirit של קווארד ורבים יכולים למנות את Flare Path של טרנס ראטיגן, אך הלהיט הגדול שלו היה While The Sun Shines, (1,154 מופעים), קומדיה רומנטית חלקלקה של מעורבות בתקופת המלחמה שכעת נשכחה לזמן רב. ניכר היה שהוא מילא את הצורך של הקהל לשרוד, במקום להיות מהוחד. Seagulls Over Sorrento של יו הייסטינג, (1950-1,551 מופעים), עבור רבים מהמבקרים שהיו בשירות במהלך המלחמה, עורר כמה תובנות עם מבטו על מציאות והומור החיים הצבאי. תוך דגש על אהבת הבריטים לנוסטלגיה, סירז מביא את פרק המלחמה לימים העכשוויים עם War Horse, ודיונו לאורך הספר ברור וחי.

זווית מרעננת מאוד היא שהוא נמנע מהתנשאות אקדמית כלפי הצלחות גדולות, ובוחן כל מחזה ומחזמר על סגולותיהם וחסרונותיהם. בדיון על בנושא התעללות בילדים בתוך המקרה שהיווה השראה למחזאית, והיא בטקסט, Agatha Christie’s The Mousetrap ניתנת הכרה וכבוד, וסירז עשוי להיות היחיד שיכל לשכנע אותי ללכת לראותה! צופים בתעלומות נהנים לשחק את המשחק, ואולי זו הסיבה שעבודתה עדיין שורדת. אף אחת מהקומדיות הסקס שנחקרו בפרק על סקס לא שרדה, בעיקר בשל השינויים בעמדות כלפי סקס ומיניות, אך זה משעשע לקרוא על המעורבות של פול ריימונד ב"תיאטרון לגיטימי"! סוגיות משפחתיות מוצגות היטב מול העמדות המסורתיות של Spring and Port Wine, (1965), והורות יחידה בThe Curious Incident of the Dog in the Night Time, (2012). עמדות כלפי מעמד והתנשאות נחשפות בדמיון בין Blood Brothers ל-Billy Elliot the Musical, וההיסטוריה מוצגת בז'אנרים גותיים ופססטיצ'ה.

זהו קריאה מהנה במיוחד, אחת שלעולם לא מתנשאת על הקורא, אבל שיש לה עומק וידע לספק הקשר מידע על הקשר בין הצלחות גדולות וטעמי קהל. היא ראויה לקהל קוראים מעבר לספריות אקדמיות וסטודנטים, ודנה בהפקות רבות שהקורא היה רואה!