מאז 1999

חדשות וביקורות אמינות

26

שנים

הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

כרטיסים רשמיים

בחרו את המושבים שלכם

מאז 1999

חדשות וביקורות אמינות

26

שנים

הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

כרטיסים רשמיים

בחרו את המושבים שלכם

  • מאז 1999

    חדשות וביקורות אמינות

  • 26

    שנים

    הטוב ביותר בתיאטרון הבריטי

  • כרטיסים רשמיים

  • בחרו את המושבים שלכם

חדשות

ביקורת: טעם העיר, תיאטרון רוז קינגסטון ✭✭✭✭

פורסם ב

מאת

מארקלודמון

Share

מארק לודמון סוקר את המחזה החדש של ניק דיר, The Taste of the Town, ההמשך ל-The Art of Success, שמשוחקים יחד כהתקדמות הוגארת' בתיאטרון רוז, קינגסטון

איאן היילארד וקית' אלן ב-The Taste Of The Town. צילום: מנואל הרלן התקדמות הוגארת': The Taste of the Town תיאטרון רוז, קינגסטון

ארבעה כוכבים

הזמן עכשיו

במחזה של ניק דיר מ-1986, The Art of Success, הוא חקר את תפקיד האמן בחברה דרך הצייר והחריתן ויליאם הוגארת' בסיפור קומדיה רחבה וכמעט מגוחכת, מלא אנרגיה ותקריות. בהמשכו, The Taste of the Town, אנחנו נפגשים שוב עם הוגארת' בשנות השפל שלו, יותר ומהורהר ופחות אנרגטי אך עדיין עולמי על מלאכתו. למרות שהמחזה החדש יכול להיראות כיצירה עצמאית, הוא קיבל את בכורתו העולמית כליווי להחייאה של המחזה הקודם, מרחיב על רבים מנושאיו תוך התחקות לנושאים חדשים, הכל כתוב באותה שפה מדוברת, לרוב בסגנון אנכרוניסטי.

סילבסטרה לה טוזל וקית' אלן ב-The Taste Of The Town. צילום: מנואל הרלן

למרות הקולות התמטים, מעט מאותן דמויות שרדו. בזמן שדיר הציג לנו מלכתחילה את הוגארת' בשנות ה-30 המוקדמות שלו סביב 1730, עברו יותר משלושים שנה והוא מתיישב בביתו הגדול מחוץ לעיר בצ'יזוויק עם אישה מסורה בשם ג'יין ואמה הקפדנית. למרות ההצלחה מהתחריטים שלו כמו התקדמות הליבה והנישואין בא-לה-מוד, הוא משתוקק להכרה על יכולותיו כצייר שמן, מקווה להכרה דרך יצירתו המוערכת ביותר החדשה, זיגיסמונדה מתאבלת על לבו של גויסקרדו. מעמדו כאדם נמוך במישור, שנגע ב-The Art of Success, מטריד אותו עכשיו יותר, כאשר מבקרים מבטלים אותו כ"כותב שלטים" ו"הוגארת' משוק סמית'פילד". "פעם הייתי במרכז הדברים", הוא מתלונן, "עכשיו אני רק כתם בשוליים." חששותיו לגבי ההשארת מורשת הפכו ליותר דחופים כיוון שלו ולג'יין אין ילדים.

בלב המחזה עומדת זעמו על ביקורת קשה של הסופר, הוראס וולפול – בנו של בעל-בריתו מתקופה מסוימת במחזה הראשון, ראש הממשלה רוברט וולפול. התקדמותו של הוגארת' רואה את יציאתו לאזור הכפרי למפגש עם הכותב הצעיר בביתו הגותי הסמוך, Strawberry Hill, כדי להתעמת איתו במכרותיו המפוארים. בזמן שה-Art of Success חשב על השאלה מי רוכש יצירה – האמן, הנושא או אלו שקונים העתקים – The Taste of the Town בוחן גם מי שולט ביצירה: היוצר או הרוכש.

רובי בנטאל, אמה קאניף, סוזאנה הארקר וסילבסטרה לה טוזל ב-The Taste Of The Town. צילום: מנואל הרלן

ניידות חברתית נבחנת דרך חברותו של הוגארת' עם השחקן והכותב, דיוויד גאריק, שגם הוא עלה מרקע מעמד הביניים הנמוך. קל לו יותר בפעולתו להתחכך עם האליטה, "דייבי" היה גם סוכן של שינוי אמנותי דרך מאמציו להכניס ריאליזם למשחק. מה שמניע את הוגארת' הוא דחף לייסד סגנון אמנותי אנגלי או בריטי שווה ערך לזה שביבשת אירופה, וזה מרגיש במיוחד מתוזמן כמ שהזהות הלאומית שלנו נכנסת לאור הבוהק של הברקזיט.

שינוי חברתי נכלל גם כן במהלכו של ג'יין במהלך המחזה. אולי כתגובה למיזוגיניות שהבוטאה על ידי דמויות ב-The Art of Success, אנחנו רואים אותה יוצאת מצל בעלה המבוגר ועוזבת את הערכים המסורתיים של אמה השתלטנית לעולם הפרוטו-פמיניסטי של נשים משכילות ואינטלקטואליות אגודת ה-Blue Stockings.

יסמין ג'ונס ומארק אמברס ב-The Taste Of The Town. צילום: מנואל הרלן

מהבחינה הזאת, המחזה השני עוסק יותר בתקדמות הוגארת'ים, עם סוזאנה הארקר שמרשימה כשהיא לוקחת את ג'יין למסע לעבר עצמאות רבה יותר תוך שהיא עדיין אוהבת את בעלה. קית' אלן מצטיין כהוגארת' הזקן והזועף, עדיין מלא בתשוקה קשה כשהוא מתמודד עם תחרות מדור צעיר יותר בראשות הצייר הדיוקנים, "ג'וש" ריינולדס. סילבסטרה לה טוזל מצחיקה מאוד כאם ג'יין, ליידי טורנהיל, מנפצת באסים כמו צלב בין ליידי ברקנל ורוזנת הדאונטון אבי, מאוזן מאוחר יותר בגוון יותר נוגע ללב, סומבר.

כל ההרכב של החלק הראשון בכפל הפרקים חוזר ל-The Taste of the Town, עם מארק אמברס מרהיב מספיק כגאריק המקסים והגודלני ורובי בנטאל ואמה קאניף בלתי נמנעים כזוג "בלוסטוקינגס". איאן היילארד עושה הופעה מבדרת כהוראס וולפול, אסתטי מעודן שיש לו כבוד אמיתי כלפי האמן שלקח נגדו.

איאן היילארד ואמה קאניף ב-Taste Of The Town. צילום: מנואל הרלן

שוב בבימויו של אנטוני בנקס, The Taste of the Town הוא תפיסה בלתי נמנעת, מרווחת ומהרהרת, הנושאת את הקרבה לשקיעה ולמוות, אך עדיין מחודד בכתיבה ברורה ומצחיקה. לצד עיצוב ותלבושותיו של אנדרו ד' אדוארדס, ההפקה עושה שימוש טוב בהקרנת הווידאו המדהימה של דאגלס א' קונל, המעוררת בריחת כפר לעומת ההגדרות העירוניות מלאות הפעלים של The Art of Success. כשניים, שני המחזות הם חקירה אינטליגנטית ומצחיקה מאוד של מה המשמעות בליצור אמנות – נצפה באופן אידיאלי ככפל פרקים ביום אחד.

רצה עם The Art of Success כחלק מכפל הפרקים התקדמות הוגארת'ים עד ל-21 באוקטובר, 2018

קראו את הביקורת שלנו על The Art Of Success

הזמינו עכשיו ל-The Taste Of The Town

הזמינו עכשיו ל-The Art Of Success

 

 

שתפו את הכתבה:

שתפו את הכתבה:

קבלו את המיטב מתיאטרון בריטי ישירות לתיבת הדואר שלכם

היו הראשונים להגיע לכרטיסים הטובים ביותר, הצעות בלעדיות וחדשות אחרונות מווסט אנד.

אתם יכולים לבטל את המנוי בכל עת. מדיניות פרטיות

עקבו אחרינו