סקירה: הדרך של העולם, דונמאר Warehouse ✭✭✭

פול טי דייוויס סוקר את הקומדיה הרסטורטיבית The Way Of The World שמוצגת כעת בתיאטרון דונמר וורהאוס.

החברה של The Way Of The World. צילום: יוהאן פרסון The Way of the World.

תיאטרון דונמר וורהאוס.

6 באפריל 2018

3 כוכבים

הזמינו עכשיו מיד נהוג בימינו לעדכן טקסטים קלאסיים, להדגיש רלוונטיות עכשווית ולמצוא אספקטים חדשים ביצירה. לפעמים זה עובד בצורה מבריקה, (יוליוס קיסר בתיאטרון הברידג'), ולעיתים הפירוש משתלט מעט על הטקסט, (The Plough and the Stars בתיאטרון ליריקה המרסמית'). איזה עונג לראות קומדיה רסטורטיבית מעוצבת בעידן התקופה, ובסגנון שאינו זקוק לצעוק על רלוונטיותו. הקומדיה של ויליאם קונגרייב, עם עלילתה המורכבת מאוד, עוסקת בעצם בניצול ומניפולציה על רגשותיה של ליידי ווישפורט, באופן עקרוני כדי שגברים יוכלו להשיג את כספה. בעולם זה האהבה היא נכס והכסף הוא רכוש, והחלוקה המגדרית ברורה לכולם.

אלכס בקט (ווייטוול), היידן גווין (ליידי ווישפורט) ושרה האדלנד (פוייבל) ב-The Way Of The World. צילום: יוהאן פרסון הפקת דונמר וורהאוס נראית נהדר, עם עיצוב של אנה פליישל והצוות שלה תופסות את הבמה. המשחק עשיר כמו התחפושות, עם ביצועים קומיים מושלמים. ג'פרי סטריטפילד כמיראבל, הערמומי לאהבה, ונגדו טום מייסון כפיינל, המתכנן לכסף, הם כל כך טובים, אם כי בחצי הראשון, כשהם מביאים הרבה רקע, הגישה שלהם מעט מתוחה ורשמית מדי, מעבירה את הקצב. פיסיו אקינדי מביא מרץ לתפקיד ווייטוולד, ג'סטין מיטשל מצוינת כמילמאנט הצינית-על-האהבה אבל אוהבת, ושרה האדלנד מביאה את כישוריה הקומיים לתפקיד הפומודני והערמומי של פוייבל. קרוליין מרטין מרשימה ביותר כאשת פיינל, הדמות הכי כנה, מדוברי התקופה.

ג'פרי סטריטפילד עם מיראבל וג'סטין מיטשל עם מילמאנט ב-The Way Of The World. צילום: יוהאן פרסון

אבל הערב שייך להיידן גווין המדהימה כליידי ווישפורט, אישה ב"פריפריה המודרנית", נואשת להנשא שוב, ותמימה מהמחיר שירושתה גבתה על הפאה שלה. מצחיקה באשליות שלה על יופיה ומעמדה, זה גם שובר לב לראות איך היא מנוצלת בצורה כל כך אכזרית על ידי הגברים וחברתה הכי טובה כביכול. בחצי השני, גולדסמית' מוביל סידרה של דיאלוגים שמרגישים כמו משחקים זוגיים מצוינים בווימבלדון, בצורה נהדרת מרחפים בין השותפים. בכך כמעט שקריסטיאן פטרסון גונב את ההצגה כאיש הכפר סר ווילפיל ווייטוולד, וסצנה מצוינת עם אלכס בקט המתחזה לווייטוול כדי להבטיח את הכסף של ליידי ווישפורט - זה מאסטרקלאס בתזמון קומי.

פסיו אקינדה (ווייטוולד), קריסטיאן פטרסון (סר ווילפיל ווייטוולד) וסימן מנויונדה (פטולנט) ב-The Way Of the World. צילום: יוהאן פרסון

ועדיין, למעלה משלוש שעות זה הרבה זמן לצפות בעשירים המובאים, מתכננים ומניפולטיביים, וההפקה של ג'יימס מקדונלד מתעוררת לחיים בהתקפים והתחלות, מבחינתי רק באמת מתחילה כשמיס גווין מופיעה במחצית השלישית. החצי הראשון המופרז יכול ליהנות מקיצור חכם בכדי לקחתך במהירות רחוק יותר אל האוצר הקומי שנמצא, והופתעתי כי שטח הדונמר לא נוצל יותר לקשר עם הקהל. עם זאת, זו חבורה מצוינת וההפקה תתייצב, והיא מציעה סצנות מרובות מספקות, גם אם רובם בחצי השני.

הזמינו כרטיסים ל-The Way Of The World