ביקורת: טורי סקוט - צמאים, פסטיבל וולטס ✭✭✭✭✭

טורי סקוט טורי סקוט: 'צְמֵאָה'

פסטיבל Vaults

14 במרץ 2018

5 כוכבים

המופע הזה היה תענוג טהור. פתיחה עם הימנון כוח מלא אנרגיה, 'I'm Feelin' Sexy And Free', הדיווה האמריקאית החושנית, טורי סקוט, התחילה כמו שהיא התכוונה להמשיך. והיא אכן המשיכה! שום אסיר לא נלקח להציג בתצוגה חסרת המעצורים של כריזמה, כוח, יופי של קול והבעה, כל זאת עם קומנטרי ניו-יורקר חכם וסרקסטי: 'זה לא מופע שאמור לשמח אתכם. זה לא ישנה אתכם. זה לא ישאיר אתכם לחשוב שהעולם הוא מקום טוב יותר. (עצירה) בדיוק ההיפך'.

אבל לפני שהגענו לבדיחות - כל כך הרבה בדיחות! - היינו צריכים להצטרף אליה להימנון כוח מספר 2, 'Climb', והוסיף יותר סווינג לצליל של השלישייה שלה של MD אדם וואכטור, פסנתר, ג'יימי ווילקינס, בס וליסה מרטין, תופים. וואכטור והיא חברים ותיקים מניו יורק ומכרים טובים כל כך שהיא הייתה מרוצה לזהות אותו כ-'יחיד, תחתון מגוון': סקוט מודעת לעוקביה, והקהל הגאה הוא חלק גדול ואהוב מאוד. מעט כמו בט מידלר בימי ה-St Mark's Baths, היא משחקת לקהל הזה כמו לקהל הג'ין-טוניק מהאמפסטד והולנד פארק, שגם אוהבים אותה ומגיעים במספרים מכובדים לחלוק לה כבוד.

ומה רע בכך, כאשר אפשר לשכוח את המציאות (אחד מהיעדים הכך כך מזוהים שלה) בחברתה של אנטי-הירואין סטיילית ומקסימה, מספקת את האנקדוטות המלוכלכות שמבטלות את ההקשר לרבות מהרפרטואר שלה? כך, סיפור מהיר על נוסע במטרו שמגרה את עצמו לפניה בצורה של סיפוק עצמי משתלב במרבית ההקפדה ל-'Zing, Went The Strings Of My Heart'. היא אישה גדולה, עם קול גדול ועצבים עצומים, והיא יכולה בצורה אינטימית להכפיל את הקצב אחרי המספר הזה כדי לקחת גם את 'The Trolley Song', עם וואכטור שמספק שפע של אפקטים תזמורתיים על הכלי שלו.

תחושת מציאות קוואזי התקיימה עם כמה סיפורי רכילות חכמים מעולם הבידור, נוטים לכיוונה המדומת, ומספרים לנו על ה-'אבות הגאים' שידידו אותה בעומקים הקושלים של ארלינגטון, טקסס, שם המופע הראשון שהיא גילתה היה 'אוויטה'. רמז: 'מה חדש, בואנוס איירס?', נתן טוויסט לטיני עם הסולם המוגבר על ידי הלהקה המתוגברת. ואז, סיפור 'פואפרס' הרם אותנו למדלי של 'I'm Flying' ו-'Wake Me Up When It's Over'. זה הביא אותנו לכמה השכחשוב מהמצב הנוכחי של האומה האמריקאית, מעורב עם הפלנק השמח של 'Tightrope' של ג'אנל מונה, שפה ניתנה יותר נשמה ממה שאנחנו עשויים להיות רגילים לו. סקוט היא בעלת כמה יותר שנים עליה, והיא יכולה למצוא הדהוד בשירים האלה שזמרים צעירים פשוט לא יודעים שהם שם (אלא אם, כמובן, הם ג'ודי גרלנד).

זה אז הביא אותנו לארץ מוזיקלית אחרת, של 'Under Pressure' של קווין ובואי. לשמוע מה עשה הקול יוצא הדופן של טורי סקוט היה פלא לשמוע: כל פעם שאתה חושב שאתה מבין את הקצה שלה, היא לוקחת אותך למקום חדש. ואיך שהיא מבצעת זאת, גם! המספר הזה נעשה בסטייל לינדסי לוהן, עם טיפוס מניק מעבר לאולם, במעלה ובמורד המעבר, מכתר את התצפית: 'לפי גוגל, זו הגרסה האמריקאית של ה-NHS'.

התחנה הבאה: 'And I Feel Like I Just Got Home' של מדונה, ניתנה עם יותר רצינות ממה שיכולתם לחשוב אפשרי, אפילו בידיה של זמרת כזו. זה היה מהמם. יותר טוב עדיין היה לבוא. דרך אנקדוטה על אנשי הדת הבפטיסטים הדרומיים והצבועים אנחנו שומעים את הקול של הוזייר, 'Take Me To Church'. קול פשוט וטהור, מבנה להתקפה חזקה יותר. ואז, דרך זיכרונות חמימים של שתייה בגיל הטינדר, קיבלנו את המעצבנים, 'And Then He Kissed Me', ו-'Do What You Want With My Body': זיכרונות שתייה רעים, קושרים אותנו עם - מה עוד - 'Chain of Fools', וזה מתגלגל ל-'I've Had A S**t Day'. אפילו יותר זיכרונות וודקה הובילו לכמה סיפורי טינדר, וזה העיף אותנו להגיע לרנדיציה צרפתית מדהימה וכנה של 'La vie en rose'. נשגב!

מעבר חכם - מהמומחה בדברים כאלה - הביא אותנו למקום נוגע ללב וחום על 'Wrecking Ball' שסקוט הצליחה לשלב ל, מכל זה, 'The Man That Got Away'. המספר האחרון הזה באמת עצר את המופע: היא עשתה זאת עם נאמנות מדויקת לפרזינג של גרלנד, ואף עם קישוטים קוליים וצבעי טון, חלקם נלקחו מדוריס דיי, חלקם מדינה שור, שעשו את זה לחלוטין שלה. וואכטור היה הכי מושלם בליווי. והיה כל כך ברור לנו שלא רק שהיא מלכת הרפרטואר פופ מודרני, היא עומדת בחוזקה במסורת של המפרשים הגדולים של ספר השירים האמריקאי. איזה פלא.

עלייה מתוך הכאב הרגשי הזה הגיע בצורה של פרועה מהשתקעות מפני 'Hedwig and the Angry Inch', 'I'm Miss Beehive 1963', סיום עם מחיאות כפיים לסיום על 'What's Going On', נתן עם כל הרובים הטקסניים בוער. באופן טבעי, היתה צריכה להיות הדרן, אז קיבלנו מתוק ויפהפה, 'Do You Wanna Dance?', עם מעין לב של מלאכי קארן -קרפנטר-דיינה-רוס. אה, כן, גב' סקוט. אנחנו רוצים. עוד בקרוב, בבקשה!

לגלות עוד על טורי סקוט