ביקורת: 1984, תיאטרון הפלייהאוס ✭✭✭✭

1984

תיאטרון הפלייהאוס

18 ביוני 2015

4 כוכבים

נכתב על ידי ג'יימס גארדן

1984 הוא רומן מסובך—אפילו יותר מורכב בעובדה שאורוול מוסיף נספח כביכול “אנונימי” על שיחדש לאחר הפעולה המרכזית של הספר—דבר שרבים מהקוראים נוטים להתעלם ממנו ולשכוח. ובכל זאת, זהו הנספח שבו המעצבים/במאים רוברט איק ודאנקן מקמילן עבדו קשה כדי למצוא את הקול של העיבוד החדש והרענן שלהם של הרומן הקלאסי, שמועלה מחדש בתיאטרון הפלייהאוס לזמן מוגבל.

למרות שההצגה מאוד מסוגננת, ויש שיאמרו שהיא יותר מדי מעובדת, עם אורות מהבהבים, הקרנות וידאו חיות, וכל מיני פעמונים ושריקות, האלמנטים של ההפקה הזו מתחברים יחדיו כדי ליצור עיבוד בימתי מכאיב ומצמרר של הספר שכל נער צעיר קרא כדי להרגיש רציני. ואף על פי כן, ברגע שהם הניחו אותו מהידיים, כל נער שרצה להרגיש רציני השתנה לנצח. וההפקה הזו נאמנה לאתוס הזה.

מתיו ספנסר מגלם ווינסטון מחשמל בלתי נשכח, שמשתווה לג'וליה הנפלאה בגילום של ג'נין הארוני. טים דאטון כאובריין מעורר סיוטים בדרך הטובה ביותר—כמעט שמאחלים שהוא יוכל להיכנס לסרטי המטריקס ולהטמע בסוכן סמית'. כשצופים בדו-שיח בחדר 101, הנני מועבר מיד לחדרי בן ה-13 בבוקר בשעה 3, מבועת אך לא יכול להסב את המבט מטקסט של אורוול.

כמו כן, אין חבר צוות רחב שאינו מתויג בצורה מושלמת.

למרבה הצער, ישנו היבט אחד בהפקה, שדורש שיפור, כלומר יש רגעים שהיא צריכה לפנות את הדרך לעצמה לבל תהיה דידקטית יתר על המידה.

הבהוב המילה “צנע” על הקרנה העוסקת באח הגדול הוא מיותר. העיבוד והביצועים מדברים בעד עצמם ולעיתים ההקרנות מנסות קצת יותר מדי לצעוק “ראו את המחזה הזה, הוא ממש רלוונטי אפילו ב-2015.”

באופן דומה, ב”מועדון הספר” המסגרת את ההפקה, אם אפשר לקרוא לזה כך, יש קצת יותר מדי דיאלוגים “יודעים” באופן בולט. זה לא יצירה שדורשת “קריצת עין קריצה בעין, לא אומרים יותר” ויש חשש שזה יגיע לשם יותר מדי פעמים. אנו לא זקוקים להרבה עזרה כדי לראות את הגאונות של ההפקה הזו כמו שהיא חושבת שאנחנו צריכים.

ובכל זאת, ההפקה הזו היא יצירת מופת מודרנית.

רכושו את הכרטיסים שלכם עכשיו, לפני שיקחו אתכם לחדר 101

הזמינו כרטיסים ל-1984 בתיאטרון הפלייהאוס