ביקורת: חודש בכפר, Classic Stage Company ✭✭✭✭

חודש בכפר

חברת הקלאסיק סטייג'

14 בינואר 2015

4 כוכבים

לפעמים מעצבי תפאורה עושים דברים שהינם בלתי מובנים. כך זה עם התפאורה של מארק ונדלנד להצגה חודש בכפר שכעת מוצגת בתיאטרון הקלאסיק סטייג' מחוץ לברודווי. לאולם בצורת U יש מול הקיר האחורי רקע מצויר של עצים, שמביא בצורה מושלמת את התחושה המוכרת של צ'כוב על רוסיה הכפרית. אזור המשחק המרכזי הוא סוג של תיבה מלבנית - הוספת ריהוט לכל סצנה לפי הצורך. התחושה היא שכולם נמצאים כמו בתוך קוביה, כמעט כמו חיות בכלוב. הם ניתנים לצפייה ולהתבוננות, אך אין תחושה של חופש.

שום דבר בזה לא בעייתי; אכן, זה הגיון ביותר למחזה הקלאסי של איוואן טורגנייב, סוג של קומדיה של מנהגים, כמו בן דוד קליל לצ'כוב או אפילו לוויילד, שמטפל ברעיונות מורכבים של אהבה שלא הוחזרה והכאבים וההקרבה שהיא מביאה.

החלק המטריד הוא שישנה תבנית מלבנית התלויה מהתקרה מעל אזור המשחק המרכזי, משהו עם מסכים שנמצא תמיד במקום אך לעולם לא נראה שמשיג משהו. היא לא נעה; היא אף פעם לא יורדת כדי להפוך את אזור המשחק לקופסה, למשל, ואינה עושה דבר כלל. היא פשוט שם. למה - זה מעבר להבנתי (ולאדם שישב לידי מאזינים אנשי הצוות שנשאלו).

כשראית אותה לראשונה, הייתה תחושה שהקופסה המסוככת תרד ותצטרף לאזור המלבני השני כדי ליצור קופסה שדרכה ניתן יהיה לאבחן פעולה - דרך חכמה להראות איך האנשים שאהבו זה את זה ללא תוחלת, היו כלואים בעולם הזה המובן לחלוטין, אך, לא. זה לא היה זה.

אז בטח היה איזה מטרה בראש לבמאית אריקה שמידט והמעצב מארק ונדלנד, אך מה היא אינה ברורה.

מחזותיו של טורגנייב הם תערובת מהנה - המעמידים רגשות גלויים מול דרישות החברה והפרקטיות של האנושות. יש בו עלילה מורכבת אך עדינה, שיכולה להיות מלאה בכיף והמצאות או להתנפץ אל בור המציאות המעלמה. שמידט מצליחה לספק את הסוג הראשון: ובזמן שזה יוצא דופן במובנים מסוימים, זה מרענן ומהנה בדרכים שמחזות בני 200 שנה עשויים לא תמיד להיות.

נטליה נשואה לארקדי, שגילו מבוגר ממנה בכמה שנים. יש להם בן, קוליה, שמקבל שיעורים בקיץ מסטודנט, אלכסיי, אדם נאה ואינטליגנטי. כמעט כל אישה במשק בית מתאהבת באלכסיי. אבל לנטליה יש מעריץ נוסף, חבר לה ולבעלה, רקיטין; היא לא מעודדת את אהבתו, אך היא מודעת לה.

נטליה מתאהבת באלכסיי הצעיר ודואגת על הקשר שמפתחת חוסה שלה, ורה, אליו. היא מנסה להשיא את ורה לשכן עמיד, אדם מבוגר בהרבה, בולשנינוב, כך שתוכל להרחיק את היריבתה ולהחזיר לעצמה את אלכסיי. הרופא המקומי, שפיגלסקי, מחפש את ידה בנישואין של חברה אחרת במשק בית ארקדי, ליזבטה. כל הזמן, המשרתים ואמו של ארקדי צופים במאורעות מתרחשים ברמות שונות של זוועה והתפעלות.

שמידט מוודאת שהפעולה נמשכת בקצב נמרץ וישנה טכניקה של סתמיות שהיא סימן ההיכר של ההפקה. ברגע אחד, דמות תהיה בזעם או בייאוש, ומיד לאחר מכן תגיב בקלילות למשהו. זו דרך מעניינת להדגיש את הקומדיה ולגרום לכל ההתרחשות להרגיש פחות מחניקה, יותר חיה.

מרכזי להצלחה של ההפקה היא הופעה מנצחת ומהנה של טיילור שילינג, שנטליה המשועממת אך המצאתית שלה היא עוגן מנצנץ כאן. שילינג מעולה, כל פן של הדמות שלה נחשף ומגלה והיא שוקלת. יש לה קומזכאות טבעית שמתאימה לאישיות הכופפת והמפונקת של אישה זו שרגילה לקבל את דרכה ונהנית מעושר המזימות שהיא מתבטלת בו.

לשילינג יש סגנון מוזר של דיבור דיאלוג שמלמדת עליה הנאה מוחלטת להקשיב לה. היא טובה בחשיפת עומקי התשוקה המוסתרת מתחת לתדמית חיצונית מעוצבת של גברת ארקדי, ומערכת היחסים שלה עם יתר הקאסט מצוינת ומראה את כל קשת הרגשות מעוקץ ועד לריגוש.

אנתוני אדוארדס מופלא בתפקיד ארקדי חסר המצה המאוד מדויק. אופן הצגה המקובע וחוסר תבונה שלו נחשפים בחוכמה על ידי אדוארדס, שלא משנה את הדמות לקוקל מצחיק, אלא מתמקד באופן שבו העניינים שלו מוקפים אותו כמו סופת אבק, חונק את השמחה והחיים מכל מקום שהוא הולך אליו. ברגע אחד אין פה כוונת רע, קטיעת החיים והשמחה מהמקום שהוא הולך אליו. זו עבודה מדויקת ביותר.

לא פחות נפלא, כמו סוג של דוב גדול ופלגמטי, הוא תומס ג'יי ראין בתפקיד רופא שפיגלסקי, אדם שכנותו עומדת בניגוד בולט לאחרים סביבו. ראין מעולה והסצנה הטובה ביותר בהפקה מתקיימת כאשר הוא מציע נישואין ללא שמץ של רומנטיקה אך ברוטליות כנה מרעננת. הוא מהווה סיכול נהדר לפעולות הסודיות של האחרים מסביבו, להם אין לו זמן. הופעה חכמה, עגולה לחלוטין.

כמורה הצעיר הלוהט שגורם לליבם של נשים רבות לרקוד, מייק פייסט מאמן מאוד. נאה ובעל כושר לעמידה רגועה, פייסט מנצל את כל מה שאפשר מהמורה שצריך את העבודה אך לא את התסבוכת שאתה נלווית אליו. הוא ושילינג רוקדים במיומנות את ריקוד הפיתוי, והרגע שבו הם מתחבקים בפראות ומתפשטים אל מול רקע העצים חזק למדי.

ישנן עבודות נהדרות גם ממייגן ווסט בתפקיד ורה, התלמידה שנטליה הביקורתית של שילינג מנסה להיפטר ממנה על ידי השאתה לשכן מבוגר יותר, בולשניצוב (הופעה מצויינת של פיטר אפל) והמרהיבה אליזבת פרנץ כאנה, אמו של ארקדי, שצופה ודואגת - ובצדק.

אנבלה שיורה מקרינה בתפקיד ליזבטה; יש לה עיניים מרהיבות שחושפות את מגוון הרגשות והמחשבות שחווה הדמות שלה. היא הנאה מוחלטת בתפקיד שעלול בקלות להיות חסר חן.

התפקיד הקשה ביותר בהצגה הוא זה של רקיטין, הידיד של משפחת ארקדי שמתאהב ללא תקווה בנטליה אך על כתפיו מונחים הסודות שמאיימים לקרוע את המשפחה ליתר. פיטר דינקלג' מעניק פרשנות ייחודית ויבשה לדמות, שמסייעת להדגיש את חשיבותו בעלילה, מספקת ערך קומדתי טוב אך תמיד שומרת על הבנת הייסורים הנסתרים של הדמות. הסצנה בה הוא סוף סוף נשבר תחת נטל אהבתו לנטליה ובוכה על צערו רק כדי להפוך ולהשמיע בדיחה טובה, מרגשת.

זהו מבט רענן ומחיה על חטיבה קלאסית של תיאטרון רוסי. הוא מלא בהופעות מדויקות ומצודדות והבמאית אריקה שמידט מוודאת שהקלילות וההיבטים ההומוריסטיים של המחזה והדמויות משפרים ומגביהים את הטראגיות האישית והדרמה המורעפת.

חודש בכפר יוצג עד 22 בפברואר.