ביקורת: Buyer And Cellar, תיאטרון ברו סטריט ✭✭✭✭

מייקל אורי ב-Buyer and Cellar. צילום: ג'ואן מרקוס

תיאטרון ברו סטריט

13 בינואר 2014

4 כוכבים

לפני מספר שנים, קיבלתי כמתנת יום הולדת ספר כריכה קשה ומבריק לשולחן קפה שנכתב על ידי ברברה סטרייסנד (לא היה ברור אם זה ניתן כהלצה או ברצינות, כי תמיד היה ברור שאין לי דעה חזקה על הדיווה הגדולה שהיא לה סטרייסנד), אך זה התגלה כאחת המתנות שממשיכות לתת.

בספר, סטרייסנד מחווה דעה על עיצוב אדריכלי ועל ביתה המדהים, הפינות והחזיתות שלו. פתח כל עמוד באקראי, קרא אותו בקול רם ותמצא משהו קורע מצחוק, אם כי אולי לא בכוונה, בעמוד. הספר גרם לי עונג רב והיום מציגה מחוץ לברודווי, בתיאטרון ברו סטריט הנעים, הצגה בהשראת אותו ספר ממש.

ג'ונתן טולינס לקח את הספר כנקודת התחלה, מדמיין את הקניון התת-קרקעי שסטרייסנד התקינה בביתה עבור כל רכושיה ומעלה השערה מה חייב להיות חיי האומלל שעובד בקניון.

מייקל אורי נכנס, שחקן מחונן ובעצם די גאון, שהוא הכוכב היחיד של Buyer and Cellar של טולינס ומגלם את עצמו, אלכס מור (העובד הנזכר ובעל קרבה רחוקה לסר תומס מור), את בן זוגו של אלכס, בארי, את לה סטרייסנד עצמה, את העוזרת האישית הקשוחה שלה, סנדרה, ואת ג'יימס ברולין.

אורי הוא קסם לצפות בו; התזמון הקומי שלו מושלם ותחושת הדיוק שלו לדמויות השונות מוחלטת, מדויקת ותוקפת בפרטי פרטים. הוא מחליף בקלות דמויות, מעורר במהירות את הנדרשת.

עבודתו מקסימה ומצחיקה ללא הפסקה. הוא לוכד את הרוח והמהות של סטרייסנד באופן מושלם; הוא מצחיק בצורה מטרדה כגברת הדיווה. אבל עבודתו האחרת חזקה באותה מידה. והמחזה יותר מהקטע המצחיק שבו הוא מופיע: בדרכים רבות, זהו הרהור רציני וצלול על תהילה, בדידות, חברות והאנושות.

אורי מסוגל להיות נוגע ללב באינטנסיביות, נפתח בכנות ונראה חלומי באופן מוזר וכל זה יחד. אתה מרגיש את יראת הכבוד שלו, הפחד שלו, ההנאה הרכה שלו בכוחה של הדיווה, הפיתוי שלו אל עולמה, טעותו במה שחשוב בחייו, קצותו, נפילתו, הכאב - זו טפתי מורכבת של רגשות חיים אמיתיים המוגשת על מערכת ערכים אבסורדית ומגוחכת, שכולן חרותות ומפורטות בספר לשולחן הקפה.

לטולינס יש באמת יצירה מיוחדת; אלגוריה לזמנים המודרניים. תחשוב שזה על גברים גאים והאובססיה שלהם לסטרייסנד - אבל זה באמת על השבריריות של המצב האנושי והטעויות הקלות שככל הנראה מתרחשות שהן מפחיתות מהניסוי של החיים.

זוהי חוויה תיאטרלית מרהיבה ומשביעה בכל מובן. אורי הוא לא פחות ממדהים.