סקירה: אמיליה, תיאטרון וודוויל לונדון ✭✭✭✭✭

מארק לודמון סוקר את אמיליה של מורגן לויד מלקולם, שמוצגת כעת בתיאטרון ואודוויל, לונדון.

קלייר פרקינס, ספרון קומבר ואדל לאונס ב'אמיליה'. צילום: הלן מורי אמיליה

תיאטרון ואודוויל, לונדון

חמש כוכבים

הזמינו כרטיסים האם העולם זקוק לעוד גבר שיכתוב על אמיליה, הסיפור המרתק של מורגן לויד מלקולם על אישה יוצאת דופן שנאבקת להישמע בחברה פטריארכלית של המאה ה-16? לאחר שהועברה מתיאטרון הגלובוס לווסט אנד בשבוע שעבר, ההפקה קיבלה שבחים ממבקרים, אך, לאחר 400 שנה, מכתיבי הטעם עדיין בעיקר גברים לבנים (כמוני). מלבד The Stage וה-Daily Telegraph, התקשורת המרכזית – כרגיל – סיפקה בעיקר זווית גברית על ההצגה, דבר שמרגיז במיוחד כיוון שמדובר במחזה על נשים שמוצאות את קולן מעבר לשליטה ולהיתרי גברים. אבל הייתי כל כך מוקסם מההפקה המקורית בגלובוס באוגוסט האחרון שהייתי סקרן לגלות כיצד הקריאה הסוערת לשינוי תתמודד במגבלות הקטנות יותר של תיאטרון ואודוויל.

המעבר ממקום חיצוני של 1,400 מקומות ישיבה לתיאטרון מקורה של 690 מקומות לא הכהות את עוצמת ההצגה. למעשה, יש בעוצמה נוספת בלשמוע אותה מבוצעת על ידי צוות הדינמי והכולו נשי, בחלל שבו בשנה שעברה התקיימה עונת ויטוריזמים עדינה של אוסקר ויילד. הדמות הטיטלרית עצמה היא כוח כה חזק שהיא צריכה שלוש שחקניות לשחק אותה, עם חזרתה של קלייר פרקינס כאמיליה המבוגרת וספרון קומבר ואדלה לאונס כגרסות הצעירות שלה – שלישייה של הופעות מרשימות. כמו אחיות תומכות, הן מספרות את סיפורן, בהתאם לחשבונות ההיסטוריים המעטים על אמיליה בסאנו לנייר שלפי חלק מהתיאוריות היא הייתה